שם, שם

בהקשר לריכוז הבלוגים התל אביביים של יואב (תודה) ואהבתי העזה באמת לעיר…
הו תל אביב, עירי הסכיזופרנית.
עיר שמחפשת את עצמה בין בומבי לפריז
עיר שנעה בציר תמידי של קיום חד בין הבל חמסין מטושטש
לנשיכת מזגן. עירי שבה אני תמיד תייר. עירי שבה מדי פעם צצים מוכרי ערמונים פרסיים שקנו מכונות בזול ממישהו שפעם חשבת לעשות פה משהו אחר. הו עירי עם מגוון הארכיטקטורות, הכלואות בין פנטזיות בארוקיות על גרמניה ומרקש. הו תל אביב, שנעה בין תריסולים מלאי בקליפות גרעינים שחורים שהרוק התייבש על שפתיהם ובין לאונג'ים. בין בורקסים שעבר זמנם לניאו-פלאפלים עם עראק וסחוג ואשכוליות. תל אביב, העיר שבה הים הוא לא ים הוא בית קברות לבתי מלון. עירי שבה אני צועד וחוקי בסיסי הנתונים הבסיסיים חלים על פיצוציות בדיזנגוף. עיר של אוויר בוקר ואוויר לילה, עיר של ריח של רקב של פירות באושים שמכסים במרבד טמא את הרחובות בהם אתה צועד. לא עיר יחפה. לא עיר יחפה. הו תל אביב, שמשאירה בתוכה רסיסים של חלום כמו רסיסי פיגוע, רסיסים של הוסטלים ותיירים אוסטרלים שפעם ניקו פה בתים במסגרת חילופי הנוער הלא רשמיים, ומאז עברו לפראג או בודפשט או אמסטרדם. תל אביב של שינקין הלא משתנה באמת – הוא באמת לא משתנה, זוהי רק התפאורה בתיאטרון הבובות, ובקרוב יגיע הילד הקטן עם הכובע ביד ויבקש את המעשר הקטן שלו על ההצגה הגדולה מפלסטיק צבעוני ושקוף ולביבות בטטה שהרחוב ההוא עשוי ממנו. הו תל אביב של פקקי תנועה ומכוניות קטנות שעוקפות מהר, תל אביב עיר של הילדים שלא רואים את כל מה שמסביבים, כמו שילדים וקדושים צריכים, אך גדלים ומוטמעים לתוך כל זה. הו תל אביב של דוכן הוט-דוגס אחד שמעורר המולה. הו תל אביב של ירקון זנוח וישנוני, שמפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם מעטים אך נאמנים, ומעט סטוצים.

(2002)

2 מחשבות על “שם, שם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s