יש לי סכיזורפניית אימוץ. בדברים מסויימים אני על הקצה החד , מה שמוגדר early adopter בלינגו השיווקי, ובדברים אחרים, a very very late bloomer.
את ה-Doors, להקה שכל חברי טחנו עד דק בגיל 16, שמעתי לראשונה בגיל 20.
גלית את Postsecret רק שבוע שעבר.
אין לי באמת מילים לתאר את החדווה הזאת, שבחיבור ישיר לשאר האנושות. זה פשוט מדהים.
לפעמים שווה להיות מלבלב מאוחר.
יש ספר של פוסטסיקרט, והוא נפלא. ואם כבר ספרים, מה שכתבת מזכיר לי את התחושה הזאת, מתיקות מעורבת בלב נחמץ, שבה אתה נותן למישהו ספר שאהוב עלייך מאוד ושלא יצא לו עדיין לקרוא. ההקנאה הזאת בגילוי שעומד להתרגש עליו.
This wass a lovely blog post