הספר טוב באמת לא רק כשאתה מבכה את סוף העולם שהוא יצר לך, לא רק רוצה להיות הדמויות המוצגות בו, אלא מרגיש שאתה מדבר בשפתו. עריצה היא הלבנה, של היינליין, הוא מהספרים האלה שכל כמה שנים אני חוזר אליהם, כדי להתאהב מחדש בחוכמה שלו, בעולם המראה שלו,  באנגלית-בתחביר הרוסי שלו. הוא נגמר לי השבוע, כמו שוקולד טוב שאתה רואה הולך ונעלם לך בלי יכולת אמיתית לשלוט בקצב ההנמגות. הוא נעלם כי החלטתי לנסוע באוטובוסים.

מעט אחרי אינסידנט האוזן-והסיב-האופטי, שבק מצבר רכבי חיים. כמנהג עדות ה-ADD, החלטתי לראות אם הוא ידאג לעצמו, וכאשר הנ"ל לא התרחש, החלטתי לנסות לערוך ניסוי, ולראות מה יקרה. נסעתי שבוע באוטובוסים. הימים הם ימי אביב ולכן אנו טרם סובלים מהלחות הגדולה והחום הנורא, אויביו הטבעיים של המחכה לאוטובוס ברחוב קינג ג'ורג' נטול הצל ומשופע מצודות זאבים.

המסקנה: מלבד העדר הצל והציפייה, לא נורא בכלל. אם אתם חיים חיים לא לחוצים ולא איכפת לכם להזיע ואתם מצויידים בבמלאי ענק של ספרים מוקראים, ייתכן ותחבורה ציבורית עשויה לענות על צרכיכם.

הדרך חזרה עברה בטרמפים, מהעבודה, שהבהירו לי עד כמה מתל אביב אני עדיין לא מכיר. רחובות שעברתי לידם כל יום בשנים האחרונות נפתחים לרשת מרהיבה של חוטים מקשרים, גנים ציבוריים וסמטאות צרות שלא ידעתי על קיומן. כמאמר ריפרף – is just a jump to the left.

אז כן, עריצה היא הלבנה, ואימצתי אותה, אך בתמורה וויתרתי על אחרת. הפסקתי לעשן. זה כמעט שבועיים, וזה לא הולך לחזור. עברתי את כל המצבים שבהם הייתי צריך כבר לעשן, אך טרם, ולכן אני מניח שזה לא יקרה. כמו שבאבטחת מידע יש כל מני פרצות שמאפשרות להקרים להריץ סוסים טרוייאנים, כך גם מר אלן קר גילה מעין פרצה בהגיון שקשור לעישון, פרצה די מדהימה, שמאפשרת לו לגרום לך להפסיק לעשן. לאוטודידקטים – תקראו את הספר. לאלה שצריכים הכל מוסבר – אולי הסדנא חשובה יותר. בכל מקרה – אפשר, זה לא קשה להגמל, ומומלץ לעשות זאת בעונת המעבר, כשהתפוזים פורחים.