לא הרבה פעמים בחיים מקבל אדם הצצה, גם אם לא מושלמת, אל ה-Road not taken.
לפני מספר חודשים, קיבלתי מייל שהוביל לפגישה, על האפשרות להשתתף בהפקה הישראלית של Beuty and the Geek. הרעיון בידר אותי, אבל וויתרתי, במיוחד לאחר שהובהר לי שאני לא מספיק חנון.
כשהחל מסע הפרסום של התוכנית, לא יכולתי לעמוד בפיתוי, וכמו יקית זקנה שקוראת כל יום את מודעות האבל, הלכתי לראות גם אני אם יש שם מישהו שאני מכיר. התשובה, הלא מעניינת, היא שאולי קצת, בעיקר בפנים מאירועים גדולים. התשובה המעניינת קצת יותר, היא שברוך השם שוויתרתי.
עזוב אותך, אין סיכוי שהיית מגיע לשם. נאמר כך: הסיכוי שהיית מגיע לתפקיד החנון בתכנית הזאת שקול לסיכוי של הזקנה שמסתובבת בבוגרשוב וצועקת עלי להגיע לתפקיד של הכוסית הפרחה.
היציעו את זה למישהו מהעבודה שלי. הוא חנון טורבו. לכן ברור שהוא סירב. חנון אמיתי לא ילך לתוכנית הזאת. על כן רמת החננות שם ( לא ראיתי , אני מנחש) היא כלום לעומת מה שהולך במחלקת הפיתוח אצלנו
השתגעת ללכת ? הרי ברור שרמת החשיפה שלך באינטרנט היא פי כמה יותר גבוהה ו-אתה שולט על סוג, איכות ורמת החשיפה.
אתה מאוד פופולרי ואהוב.
אין צורך לפנות לטלויזיה. באמת שלא. אולי BBC. נגיד הופעת אורח בד"ר מי. אולי אז.
🙂