יוגה, פינק פלויד ושירי ערש

במובנים רבים, אני אהבל. האהבלות שלי מביעה את עצמה, בחלק ניכר מהמקרים, בכך שאני מכניס את עצמי שוב ושוב למצבים שברור לכל בר דעת שאין שום סיבה שאהיה בהם, ושום סיכוי שאהנה מהם. דברים כמו סדנאות וויפאסנה, או מסעות רוחניים במדבר שבו אתה צריך להקים לעצמך את האוהל, או אומנויות לחימה סיניות שהולכים בהם במעגלים במשך שעה. אי שם ברבע העליון של "רשימת הדברים שט. גוטמן לא צריך לעשות", נמצאת יוגה.

מעלותיה של היוגה ברורות לחלוטין – התעמלות טובה, בריאה, משחררת נפש וגוף. מצד שני, כל הקונספט הזה של פעילות גופנית לשם הפעילות הגופנות, עדיין לא ברור לי לחלוטין. כשאני רוכב על אופניים, אני מגיע למקומות. באומנויות לחימה לומדים להרביץ, ואפילו בטיפוס יש מטרה – להגיע למעלה. נכון שהדרך חשובה יותר מהיעד בכל אחד מהפעילויות הללו, אבל יש בהם יעד. יוגה, אירובי ומעל הכל ספינינג תמיד נראו לי כתרגיל בחוסר תוחלת.

אך מאחר ואני, כאמור, אהבל, ומאחר וגברת רוסו טוענת בתוקף שהגב שלי במצב מזעזע ומה שיעזור לו זה תנוחת הכלב, או הלוחם, או תנוחת בצק העלים, ומאחר ובחדר הכושר שלי יש חוג יוגה ויניאסה, החלטתי לתת לזה סיכוי.

אני חייב להתנצל מראש על כך שרפרטואר הרשמים שלי מתרגול היוגה עצמו יהיה מצומצם. הסיבה לכך, היא שהמוח שלי פשוט נפעם מהמוזיקה שמדריכת היוגה בחרה לשים כפסקול מרגיע למתיחות והתנוחות. הוא הורכב מצירוף בלתי אפשרי של 3 מילים: בייבי פינק פלויד.אבל אני מקדים את המאוחר.

יש משהו מאוד מביך בלהכנס לחוג חדש, לחלוטין, בלי לדעת אפילו מי המדריכה. החלטתי להתביית על הבחורה שנראתה הכי גמישה ושהיה לה את הטרנינג הכי מתקדם, אך לפני שהצלחתי להביך את עצמי, המדריכה האמיתית נכנסה. יש משהו מאוד מבלבל בלהכנס לחוג חדש כשאתה רגיל להיות פזמ"ניק בחוג אחר. זה כאילו מין סידרת ריאליטי כזאת שלוחקים רקדן היפ הופ ומכניסים אותו ללמוד בלט. באמנויות לחימה מתעסקים עם גוף ועם תנועה, אבל זה לא מונע ממך להיות מגושם כשזה מגיע ליוגה. במילים אחרות – הייתי ממש גרוע ורוב הזמן נראה כאילו תרגלתי את תנוחת הפיל במצוקה.
בייבי פינק פלויד. אחרי בייבי מוצארט, בך, בטהובן ובארטוק, החליט, ככל הנראה, תאגיד הרשע הבין-לאומי בייבי בע"מ, שצריך להוציא גרסת מידי-מובייל של להיטי פינק פלויד. וכך את עינויי היוגה השונים שעברתי, העברת לצלילי ווריאציית שיר הערש של  Echos, mother בגרסה לעוללים, ואת The Great Gig in the Sky, רק שבמקום זמרת כושית מצווחת היה מעין קסילופון נעים כזה. זה היה הזוי משמעותית יותר מהנסיון לגרום לי להניף את רגל שמעל למעלה אחורה בזמן שאני נושם לתוך הגב.

עוד לא החלטתי עם יוגה זה בשבילי או לא. מה שברור, זה שהפסקול חייב, אבל חייב להשתנות.

מחשבה אחת על “יוגה, פינק פלויד ושירי ערש

  1. מורן הגיב:

    יש גם בייבי לד זפלין! כמעט, כמעט (!) קניתי אותו לבת דודה שלי, אבל היתה לי הרגשה שבעלה לא יעריך את ההומור שבמחווה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s