חגיגת, אומנויות לחימה והאידיוט מגילמן (זהירות: ארוך)

כבר כמה שנים המדינה בבעיה. במדינת ישראל יש את פקודת הסמים המסוכנים, שבה מוגדרים הסמים האסורים. כל מה שבפנים – אסור, כל מה שלא בפנים – מותר. המוח היהודי, מלא הפטנטים וחובב הסטלות, עושה ימים כלילות על מנת לפתוח סמים חדשים, שעוד לא מופיעים ברשימה הזאת. וכך, כמו מפתחי הווירוסים והאנטי-ווירוסים, נמצאים הכימאים הצעירים והשוטרים במאבק אימתני על רקע פיצוציות תל אביב.

אם מסתכלים מקרוב, מגלים שהנושא קצת מזכיר את כל סוגיית ההסמכה, בתחומים שבהם המדינה דורשת את זה. בשנה האחרונה נפתח קורס מדריכי אומנויות לחימה פיליפיניות, ולכן, לאחר קורס לא קצר במכון ווינגייט הוסמכתי כמדריך אומנויות לחימה פיליפיניות, והמדינה מכירה בי והכל. המורים שלי, שקיבלו את ההסמכה שלהם ממורה בעל שם בינ"ל, לא קיבלו את ההסמכה ה"רשמית" של מדינת ישראל עד שהקורס הזה נפתח, פשוט כי מדינת ישראל לא הכירה בקיומם של אומנויות לחימה פיליפיניות. האם זה אומר שעד שהקורס נפתח הם היו מורים גרועים ואחרי שווינגייט הוסיף גם את אומנויות הלחימה הפיליפיניות לתמונת העולם שלו, הם לפתע נהיו מורים טובים? לא. הם היו מורים טובים מהתחלה.

הבעיה מסתבכת כשמגיעים לפסיכולוגים. סליחה, מטפלים.
בבלוג שלו מנסה טל צפריר, איש נחמד ומטפל, להסביר למה לא צריך הסמכה כדי לטפל באנשים. "מי שרוצה שתעודה תטפל בו – שיבושם לו", כותב צפריר.
כדי להיות פסיכולוג צריך לעבור מסלול מפרך להפליא. אני לא מדבר אפילו על הקבלה לחוג לפסיכולוגיה, את ההשרדות בסיר הלחץ הפסיכי הזה, תואר שני, ופרקטיקום. סך הכל, מדובר על כ-6-8 שנים של לימודים והתנסות, לפני שתוכל לקבל את התואר "מטפל". אבל זה בסדר. יש קיצורי דרך. בשנים האחרונות, השוק מלא, יש שיאמרו אפילו מתחיל להיות צפוף, במטפלים. הם חס וחלילה לא פסיכולוגים – הם משהו אחר. מטפלים, קואצ'רים, מומחי-זוגיות-דרך-טנטרה. מה ההסמכה שלהם? חלקם מנפנפים תעודות מפונה, חלקם את מלוא 160 השעות של קורס הקואצ'ינג או NLP שלהם. חלקם המציאו את השיטה בעצמם, או שהם תלמידים דור ראשון אצל אנשים שהמציאו את השיטה בעצמם. וזה נהדר. לא צריך ללמוד 8 שנים, ומקבלים פחות או יותר אותו תגמול כמו פסיכולוג. לא פלא שהשווקים מוצפים. It’s the best deal in town.
יותר מזה, בגלל המיתולוגיה האלטרנטיבית, שבה כל דבר ממסדי הוא לא פאר תרבות המערב והישגם של אנשים שעמדו על כתפי ענקים, אלא רשע ומסואב, יש פריחה של "מטפלים אלטרנטיביים", שמצויידים בנראטיב יעיל לגבי למה טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי זה לא טוב, ולמה השיטה שלהם היא כן. זה יכול להיות החל מהסבר לגבי ה"קבעון" של הממסד הפסיכולוגי, עם רמזים עבים לגבי איך כל המטפלים הם פרוידיאנים-בארון שרק רוצים שתדבר על אמא שלך, וכלה בהסברים על איך פסיכולוגיה מסתכלת על העבר בעוד X מסתכל על העתיד. אתם יודעים – מסוג הדברים האלה שאפשר גם להפוך לסיסמאות של infomercial.

הבעיה עם מטפלים, שדומה קצת לעולם אומנויות הלחימה, היא שלרוב לקליינט אין שום בסיס להבין מה טוב ומה לא. רוב האנשים שלומדים אומנויות לחימה נשארים באמנות שלהם לא כי היא הכי מתאימה להם מבחינה פילוסופית או פרקטית, אלא כי זה היה שילוב של כימיה עם המדריך, שעות ומיקום נוח. כמו במוסך, כשהולכים למטפל אז אתה לא באמת יודע מה הוא רואה מתחת למכסה המנוע. אבל בניגוד למוסך, אין לך גם מדדים ברורים לאוטו תקין מול אוטו מקולקל.

באומנויות לחימה אנשים פותרים את זה בקלות, או כך הם חושבים. מבחינתם הקוואליפיקציה לא צריכה לבוא ממדינת ישראל, היא צריכה לבוא מההיסטוריה. לא סתם כל שנה נוספות עוד כמה מאות שנים לפלאיירים של הקונג-פו. אם פעם אמנות הלחימה הסינית הזאת היתה בת 1000 שנה, היום כבר ראיתי מאמנים שמספרים שמדובר באמנות בת 3000, 4000 שנה. ההדיוט חושב "היי, אם זה בסביבה כל כך הרבה זמן, זה בטח טוב!", ומסיר דאגה מליבו, תוך שהוא מתעלם מהאפשרות שהכרונולוגיה הזאת היא פשוט בולשיט. אחרים, בצעד מוצלח יותר, מנסים למצוא מורים שהם נקודות סמכות מבחינתם (ברוס לי/מאס אוימה/או סנסאי/הליו גרייסי), ולשחק את משחק ה"מי למד ממי מתי".

השענות על מקורות מהימנים היא רק חצי מהעבודה. אם הולכים בנתיב הזה בלי לאמת ולעמת את הידע כל כמה זמן, מגיעים להתפלפלויות תלמודיות וסכולסטיות. האקדמיה של היום היא לא רק משחק חבר-את-הרפרנסים, שהיה פופולארי מאוד בפילוסופיה של ימי הביניים. הידע של היום נשען על הידע של אתמול, אבל (בצעד פרוידיאני להפליא), מנסה כל הזמן לתקוף אותו, לאתגר אותו. מהזווית של אומנויות לחימה, אקב"ן כתבו את זה יפה בפירמידה המתודית שלהם.

אני יודע שאני נשמע ציני ומכוון פואנטה להפליא, אבל הלוואי שהעניינים היו כל כך פשוטים. כי תמיד יהיו אנשים בלי שום הסמכה שיהיו מטפלים נפלאים, ותמיד יהיו פסיכולוגים מוסמכים גרועים. אותו הדבר גם באומנויות לחימה. בארץ קיימים כמה מורים לאומנויות לחימה, שהמציאו חלק לא מבוטל מהסגנון שלהם בעצמם, כולל קאטות והיסטוריה. לפחות אחד מהם לוחם טוב, שהעמיד דורות של תלמידים מצויינים. חיי השתפרו פלאים בעקבו אימון קצר טווח אצל מאמנת אישית, שבאה לפתור בעיה ספציפית וממוקדת, ועשתה זו בהצלחה.

בשלוש השנים האחרונות, אני עובד עם מטפלת נפלאה. התרומה של הטיפול לחיי האישיים, למי שאני, בתהליך לא קצר כלל אך מפעים באיכותו ובעומקו, היא פנומנלית. המטפלת שלי היא פסיכולוגית אמיתית –  דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, עם התמחות בשיטה שנקראת התמקדות. במבט ראשון ההתמקדות נראית כמו עוד שיטת גוף-נפש שכמותה ניתן למצוא בשפע בחדר ההסבה של ה-24רופי. אבל במבט שני, מסתבר שמי שייסד אותה, יוג'ין ג'נדלין, הוא פרופסור לפסיכולוגיה, שעבד עם קרל רוג'רס, ושטרח לחקור ולפרסם את מה שהוא חוקר, בשפה הבינלאומית של מחקר אקדמי, אבל גם נגיש להדיוטות. הוא לא הסתגר בהילת היהורה שלו, בטוח שמה שהוא המציא כל כך רדיקלי וקיצוני שאף אחד לא יבין את זה ולכן הוא לא יטרח אפילו לשחק במשחק של שאר הילדים, אלא ילך למדבר ויעביר שם סדנאות. מה שיצא לו הוא נהדר לדעתי, אבל לא זו הנקודה.

יש אנשים עם כשרון טבעי גדול יותר ל"מכות", ויש פחות. אני נמצא בקטגוריה של ה"פחות". ראיתי אנשים בלי שום הכשרה רשמית בלחימה עומדים יפה מול (ואפילו מפרקים), אמני לחימה מאומנים. כי יש להם את זה. אבל פה בדיוק נפרדים הילדים מהמבוגרים. כי אלה שיש להם מתחלקים אחר כך ל-2 סוגים – אלה שמבינים שטובים ככל שיהיו, היו חכמים וגאונים לפניהם, ושהם יכולים לעמוד על הכתפיים שלהם, ואלה שחושבים שהם מספיק טובים בגלל ש"יש להם את זה". הדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שאיש עם אינטואיציה, חוכמה ויכולת תקשורת בין-אישית טובה ילך ללמוד להיות מטפל, יכשיר את עצמו ברצינות. הדבר הכי מאכזב יהיה שמישהו כזה יחליט לעשות קיצור דרך, ללמוד איזו שיטה בשקל מאיזה גורו או מורה ל-NLP, ויחשוב שהוא יכול לטפל. יותר מזה – נכון שיש פסיכולוגים מוסמכים מזעזעים. אבל כשצריך לעבור איזשהו מסלול בקרה, המסננת תסנן לפחות חלק בולט מהם. כשאין מסננת, שום דבר לא עובר סינון. 

כולם מדברים על מבחן התוצאה. אבל אף אחד לא מדבר על האלטרנטיבה. בגלל שנפש האדם היא לא דבר מדיד, אז קשה להגיד דברים כמו "אתה מרגיש נפלא בעקבות הטיפול שלך ברייקי-דולפינים, אבל אם היית מדבר עם פסיכולוג מוכשר, היית מרגיש פי 2 יותר נפלא". אבל אני מאמין שזה נכון. כמו אדם שמסרב לטעום כל חייו שוקולד/וויסקי/יין משובח, כי שוקולד פרה טעים לו נורא. זה לא ששוקולד פרה לא טעים, זה שיש עוד דברים שלא ידעת שבכלל קיימים בשוקולד, ועד שלא תטעם, לא תדע לא משנה כמה ינסו להסביר לך. העניין קשה כפליים, מאחר ופסיכולוגים הם דבר ארטיזנלי – no two are the same, וגם אם אתה מצאת אחד טוב, לרוב לא תחלוק אותו עם חברייך.

אני מאמין גדול באינטואיציה,טוב לב וחוכמה, אבל אני מאמין גדול עוד יותר בידע אנושי קולקטיבי ומצטבר, ושהוא צריך להוות את ההשראה שממנה גוזרים את כישורי הטיפול שלך, יחד עם אינטואיציה, טוב לב וחוכמה. אתה חושב שיש לך משהו חדש וחדשני לתרום? נהדר! אבל אתה לא חושב ששווה, רק לשניה, לבדוק אם אפשר ללמוד מהטעויות של אנשים אחרים שגם להם היה משהו חדשני וחדש לתרום? אני תמיד נזכר באידיוט שבשיעור הראשון ב"מבוא לפילוסופיה מודרנית", החליט שזה הזמן (שיעור הפילוסופיה הראשון שלך בתואר) והמקום (אולם 144 בגילמן, שמאכלס כ-400 איש) להתווכח עם המרצה על למה דקארט טעה. אחי – שב, תרגע, שתה משהו, תקרא ספר או שתים, ואז נסה לנסח את הטענה שלך. אני אשמח להקשיב לך, גם אם לא גמרת את התואר, אבל יהיה לי הרבה יותר קשה להתייחס אלייך ברצינות אם תבוא אלי עם טיעונים בסגנון "מי שרוצה שהתעודה תלמד אותו פילוסופיה – שיבושם לו.". יכול להיות שההפסד שלי. יכול להיות שלא.

תוספת מאוחרת:

גילוי נאות וכל השאר: את טל צפריר פגשתי בסדנא במדבר, שהעביר המורה שלו, מיכאל. אני לא נהנתי בסדנה הנ"ל, אבל, חברים טובים שלי, כולל אחת שאת דעתה אני מעריך מאוד, מטופלים אצל טל ומיכאל כבר שנים, ומבסוטים לאללה. אני לא טוען שטל או מיכאל הם שרלטנים. ייתכן שהם מטפלים מעולים, ולכן, דווקא בגלל זה, כאב לי לראות גם את טל משתמש באותה קלישאה של "מי שרוצה שתעודה תטפל בו, שיבושם לו". איך אדם מהרחוב ידע להבדיל בין מטפל טוב למטפל שרלטן, אם כולם אומרים ש"תעודה זה בשביל לתלות על הקיר"? ברור שתעודה היא לא תנאי מספיק, אבל הם ייתכן שהיא, או צורה אחרת של קוואליפיקציה, הם תנאי הכרחי?

10 מחשבות על “חגיגת, אומנויות לחימה והאידיוט מגילמן (זהירות: ארוך)

  1. יש כל כך הרבה שרלטנים בפוטנציה בעולם הזה, שפשוט חבל לעשות את חייהם לקלים. וזה הרבה יותר רלוונטי ודחוף מכל דיון תיאורטי, שמשותף לסנטולוגים ולגילמניסטים, על מי נתן מונופול למדינה ולפרויד על הבנת התת-מודע שלנו.

    נאה דרשת.

  2. reut הגיב:

    פראקינג מדהים.
    פוסט מנוסח לעילא ולעילא ומעביר את הנקודה שאני בכישורי הלינגויסטיקה הדלים שלי מנסה מידי פעם להסביר למישהו או מישהי או אמא 😉
    אני מגיעה במאי לביקור, שניפגש ?

  3. אלה בן זכרון הגיב:

    למה "קוואליפיקציה" ולא הסמכה מוסדית? יותר ברור לך לכתוב כך?
    וזאת מהאיש שהביא את הדואל….

  4. המושג קוואליפיקציה רחב יותר מהסמכה מוסדית. הסמכה מוסדית יכולה לתת קוואליפיקציה, אבל יש גם דרכים אחרות לעשות את זה. אם נחזור לעולם אומנויות הלחימה, אז זה שלמישהו יש תעודת מדריך מווינגייט לא מהווה מבחינתי קוואליפיקציה לבד. לעומת זו, זה שהאיש למד ממורה מוכר ומוערך בנ"לית, מבחינתי כן. השילוב של שניהם ביחד – הכי טוב.

    תשאל השאלה: אז איך תדע אם מורו של פלוני או אלמוני הוא טוב ומוערך? בדיוק כמו שתדע אם סקודה זה אוטו טוב. תברר. זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים.

  5. אם יש משהו שהאקדמיה מלמדת אותך, זו ענווה. והטרגדיה האמיתית, היא שיש אנשים שמצליחים לצלוח תואר ועוד תואר מבלי להפנים את זה.

    אני רוצה לחשוב שקצת כמו מנגנון ה- peer review באינטרנט, הציבור יבחר במה שטוב לו וינפה החוצה את אותם שרלטנים. אגב, אפשר גם להתייחס לכל העסק הזה כאל האופנה שנבנית על כתפיה של האופנה הקודמת: טיפול פסיכולוגי. אני מזכירה לך שלפני שטיפול פסיכולוגי הפך להיות נחלת הכלל, הוא נחשב לאמצעי לטיפול באנשים חריגים, בעייתיים. אולי זה מין עידן כזה, שבו אנחנו צריכים להרגיש שמטפלים בנו מכל כיוון אפשרי. הרי צריך משהו להוציא עליו את כל הכסף הזה.

  6. ישבתי לקפה עם ידידה, שהתחילה להגיד משהו דומה: "אני מאמינה שאנשים מסוגלים, באופן טבעי, להרגיש את האמת". אז שאלתי אותה איך פרסום עובד?

    אני מסכים איתך ש-peer review עוזר, אבל בשבילו צריך לפתח איזושהי רגישות, שלפעמים היא ממוקדת-תחום, כדי לדעת להבדיל. דוגמה קלאסית: איזה מ-2 אתרי הנינג'ות הבאים נראה לך יותר… צבעוני? זה, או זה?

    אני לא חושב שאנחנו צריכים להרגיש שמטפלים בנו מכל כיוון אפשרי. אני באמת מאמין שהאנושות, במובנה המערבי והשבע, נמצאת במשבר איום, שלאנשים קשה להתמודד עם מהציאות שמסביבם, ושהם צריכים כלים שיעזרו להם בכך.

    לצערי, אני לא אדם מאמין, אחרת הייתי מוצא משהו להאמין בו ואומר "או – הנה הפתרון המושלם!".

  7. טל צפריר הגיב:

    הכל מתנקז אל השורות המסכמות שלך: "איך אדם מהרחוב ידע להבדיל בין מטפל טוב למטפל שרלטן, אם כולם אומרים ש”תעודה זה בשביל לתלות על הקיר”? ברור שתעודה היא לא תנאי מספיק, אבל הם ייתכן שהיא, או צורה אחרת של קוואליפיקציה, הם תנאי הכרחי?"

    אדם באמת לא יודע להבדיל בין מטפל טוב לשרלטן (גם אם לשניהם יש תעודות). לא מראש, לפחות; אולי רק בדיעבד.

    המעניין הוא שבתשובתך לאחת השאלות מעל אתה עונה, כי "תשאל השאלה: אז איך תדע אם מורו של פלוני או אלמוני הוא טוב ומוערך? בדיוק כמו שתדע אם סקודה זה אוטו טוב. תברר. זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים". במלים אחרות: לא תעודה, לא הסמכה, מפה לאוזן. רק תזכור, שמה ש"טוב" ו"עושה את זה" לאחד, אין לו בהכרח השפעה דומה על אחר.

  8. "אדם באמת לא יודע להבדיל בין מטפל טוב לשרלטן (גם אם לשניהם יש תעודות). לא מראש, לפחות; אולי רק בדיעבד."
    יכול להיות, אבל המטרה של קוואליפיקציה או הסמכה, מסוג זה או אחר, היא לצמצם את כמות השרלטנים, או לפחות למזער את כוח, ככל שרק ניתן. אי אפשר לנפות את כולם, כמו שאי אפשר לנפות את כל הרופאים או הפסיכולוגים הגרועים.

    "לא תעודה, לא הסמכה, מפה לאוזן" – לא, או יותר נכון – לא רק. אם אני אחפש מורה לאומנויות לחימה היום, או אוטו חדש, אז פה לאוזן זה רק חלק מהארסנל שלי, ולאוו דווקא חלק עיקרי.
    אם אני אסתכל, לדוגמא, על חיפוש של מורה לאומנויות לחימה, אני אבדוק את השושלת שלו, מי היו המורים שלו ולאיזה ארגונים הוא משתייך. אני אנסה לראות אם יש לו איזושהי נוכחות אינטרנטית – מה הוא כתב, מה כתבו עליו, האם יש סרטונים שלו שאני יכול לראות. אני גם אנסה לקבל חוות דעת מאנשים אחרים, אבל דווקא שם… ובכן, תסתכל על ביקורות מוצרים באמזון. יש מעט מאוד "3 כוכבים". אנשים או מאוד אוהבים, ואז יתנו ציון גבוה, או לא, ואז יתנו ציון מאוד נמוך… אבל כן, יש כלים, ולדעתי שיעורי בית, למרות שלעולם לא יכינו אותנו למאה אחוז, יכולים לעזור לנו בתחום הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s