יש לי תאוריה. התאוריה שלי גורסת שברחוב שוקן, במערכת “הארץ”, יש מעין חישן כזה, שמחובר לפעמון. כל פעם שהחישן חש שמדד הבועה התל אביבית הסמולנית של הארץ יורד מתחת לרף מסוים, מצלצל הפעמון, ועורכי העיתון נזעקים לפרסם איזה משהו שיחזיר את המדד לטווח הנורמלי. במקרה של סוף השבוע הזה, מדובר בטור האישי של איל שכטר, שכותרתו ”AM:PM בתל אביב – מפיצוציה מטריפה לסופר יקר ולא רלוונטי”.
על מנת להחזיר את המדד ליושנו, ולכבות את הפעמון, החליט שכטר להתפייט. הוא התפייט על “הימים הטובים”, לפני שדודי וויסמן (“התאגיד”), רכש את AMPM, התפייט על שקיות פירות ים קפואות, התפייט על החינניות (?) של רשת AMPM, כשהם עוד היו “הטובים”. מאז סר חינם, כי כבר אי אפשר לקנות סלמי פיק של מזרע בשלוש בלילה. אם אתם חוששים לאיכות חייו של התל אביבי המצוי, אל תדאגו – יש את טיב טעם, שבה אפשר לקנות הכל, אבל מאחר וטיב טעם סוגרים מתישהו את הדלת, אז קרייבינג הסלמי בשלוש בלילה יאלץ להיענות רק בבוקר. חוצפה. אם דב חנין היה נבחר לראש העיר, זה לא היה קורה.
הנורא מכל, הם התחזיות לעתיד. “"טבע קסטל" עושה בתקופה האחרונה קולות ראשונים של סגירה בערב שבת.”, מתריע הכתב החרוץ. נורא. נורא ואיום. כי כולנו תלמידי היסטוריה, ואנחנו יודעים שהמדרון החלקלק שהופך סופרמרקט אורגני ל”פיקנטי” של משה בדש, מתחיל בסגירה בשישי בלילה.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני אם כל הקלישאות של התל אביב הסמולני חובב הסושי הערבים הג’ינג’ים. נאמר זאת כך: בקבוצת התעמלות הקומקומים שלי, שמתקיימת ברמת השרון, המטרוניות הרמה”שיות צוחקות על התל אביביות שלי. וכן, גם אני קונה ב-AMPM, ובטיב טעם ואולי אפילו פעם קניתי משהו בעדן טבע מרקט. זה נוח. אבל זה גם מנוון אצלנו את שריר האחריות.
ה-AMPM ודומיו מנוונים את רעיון האחריות האישית, שמגולם בבמשפט “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת”. לא טרחתי, לא נורא. נשלם כמה גרושים יותר ונקנה בשבת בבוקר. לא צריך לקחת אחריות. נגיד, לקנות מראש ולהתמודד עם ההשלכות של טעויות. תמיד יש איזשהו מקום פתוח. זה לא שקביים או כסאות גלגלים זה דבר רע – הם שם כדי לעזור לנו כשאנחנו טיפה צריכים אותם – כשנתקענו באמת בלי משהו קריטי. אני לא חושב שחייבים לחייב עסקים להסגר בשבת, למרות שאני חושב ששעות מנוחה זה דבר חשוב. אבל אני כן חושב שאנחנו חייבים לגמול את עצמנו מההרגל ללכת עם הליכון כל הזמן. אחרת, נגמור ככה.
קורות ממלכת עילם 
רגע, זה תופס גם לגבי מסעדות ובתי קפה – שהרי אנחנו צריכים לבשל בעצמנו, לא ללכת לאכול בחוץ. ומה עם לגדל ירקות לבד במקום ללכת לקנות בשוק?
אני מקצין כאן בכוונה, כי אני חושב שאתה מעביר כאן קו קצת שרירותי בין "קביים מלאכותיים" לבין "חברת שוק עירונית", שאני לא רואה הבדל מהותי בין שני הצדדים שלו חוץ מהעובדה שכשאנחנו גדלנו, מכולת בשבת לא היתה סטנדרט מקובל.
People all around the world (well in Europe and the USA at least) get to have supermarket services 7 days a week, and I don't think that makes them significantly more lazy or irresponsible then the people who live in Israel.
AMPM and other 7 days a week stores in Israel makes their financial choices about when to open their stores.
I think what's worrying about AMPM is not the lack of ham sandwich at 3:00 AM on Saturday, but that fact that in Israel, even in the center of secular Tel Aviv, it still pays off (or at least gives the illusion of paying off) to cave in to orthodox demands.
כשישראלים מגיעים לאיטליה, הם נדהמים פעמים רבות מכך שהמסעדות פועלות בשעות מוגבלות. יהיה לך קשה למצוא מקום לאכול בו צהריים בשתים וחצי באיטליה. ישראלים רבים מתרגזים מאוד בגלל זה – זה נראה להם חוצפה שהם לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים בדיוק מתי שהם רוצים אותו. האובססיה (האמריקאית?) לסיפוק מיידי, שהחברה (האמריקאית? הקפיטליסטית) שמחה לספק (עבור פרמייה מסויימת) היא מסוכנת, פשוט בגלל שבחיים לא הכל הוא סיפוק מיידי. מבחינתי **זה** מה שמעניין אותי בסיפור, ולא מאבקי שבת כאלה או אחרים (שמעניינים אותי, אולי, אבל בהקשר לסיפור אחר).
הבעיה היא לא הסגירה בשבת בערב, אלא הסיבה לכך. לסגור בכדי לנוח זה לגיטימי. לסגור בגלל שהמיעוט הדתי בארץ הוא מאורגן הרבה יותר ולכן יכול לכפות על הרוב את מנהגיו זה מעצבן. תח"צ, אלוהים, תח"צ!
ואם בר מדברים על אחריות אישית, בדקת פעם את היחס של AMPM לעובדים? את הקנסות השערוריתיים והשסכמי השכר?
טוב לקנות בוטנים בלילה, אבל גם על הוגנות צריך לחשוב
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,582,209,36215,.aspx
"לסגור בכדי לנוח זה לגיטימי" – מסכים מאוד. ולמה בדיוק רוצים, לדעתך, ה"מיעוט הדתי" בארץ לסגור בשבת?
הפעם ממש אני לא מבין אותך. כלומר, אני מבין את הירידה על הבועה התל אביבית, ומקבל אותה בהסכמה מלאה (תמיד, אגב). אבל לעצם העניין לא רק שלא שכנעת אלא שהטעון שלך כמעט ולא קיים: האם אתה חושב שנכון לסגור את החנויות בשבת, בגלל לחץ החרדים? האם אתה חושב שצריך בכלל לסגור חנויות בשבת (בגלל הבישול וכו') ? האם נכון להכנע ללחץ של קבוצת לחץ המשפיעה על חיי קבוצה אחרת?
בחרת בדוגמה בעייתית. AMPM קמה על נישה מרכז-ת"א עם מאפיינים מאד מסויימים שננזנחו בגלל שוייסמן נכנע לחרדים ושם זין על קהל הקונים של AMPM. ולא מדובר פה בניסיון להפוך את AMPM למקום עבודה נעים ומוסרי יותר – נורמות העבודה האחרות לא השתנו (וגם קודם זה לא ממש הזיז ל"בועה").
לגבי העניין הכללי. מכל המקומות, דווקא בלב ה"עיר ללא הפסקה" אתה רוצה שאנשים יפגינו יכולת דחיית סיפוקים? אם אתה מחפש סביבה עם "חוש אחריות", אתה מחפש במקום לא מתאים.
חתול שחור: הבועה התל אביבית דווקא פחות מפריעה לי. אני אוהב אותה, חושב שהיא נורמלית, ואף בריאה, בגבולות הסביר. אבל זה לא קשור לנושא.
עכשיו, לגבי הלחץ החרדי לסגור חנויות בשבת. התגובה האינסטינקטיבית של רוב החילונים הליברלים לרצון הדתי לסגור חנויות בשבת הוא חלחלה, מלווה באלרגיה בגלל "כפייה דתית" וכו'. כפייה זה דבר רע, אבל יכול להיות שהרעיון שמנסים לכפות עלייך הוא לא רע – במקרה הזה, תקן אחיד לחוק שעות עבודה ומנוחה.
אני לא יודע לגבי כפייה. אני יודע שאם היה לי עסק, הייתי משתדל מאוד שיהיה סגור בשבת.
מה שמפריע* לי ב24-7 למיניהם זה אובדן יחסי השכנות. אנשים כבר לא מכירים את השכנים כי לא צריךלבקש סוכר או כוס חלב, פשוט יורדים לפיצוציה.
*וכמובן חילול השבת והמחירים.
לעבוד בעסק גם בשבת זו קריעה, אין ספק שמוטב לנוח. יחד עם זאת לא לפתוח חנויות בשבת זו הרחקת לכת וכפייה. את החרדים לא מעניינת המנוחה שלי ובוא נודה באמת, גם הדעות שלי לא מעניינות את רובם.