4 טיפים לשירותים כימיים מוצלחים יותר

פעם, עוד לפני שהייתי נשוי, כתבתי על "סנדרום השירותים הכימיים", שמלווה המלצות של מכרים לחתונה. כל פעם שתבקש המלצה ממישהו ממכריך או חבריך שהתחתנו, הם אוטומטית ימליצו על הספקים שאיתם הם עבדו ("ספקים" היא מילת מפתח בז'רגון החתונות, דרך אגב), תוך שהם נשבעים שהם "מדהימים, בדיוק מה שאתה צריך". זה, כמובן, שם אותך בפוזיציה לא נעימה. אם תסרב להמלצת החברים, תראה כאילו אתה מפקפק או פוסל משהו בחתונה שלהם ("הבנתי, הספק שירותים כימיים שלנו לא היה מספיק טוב בשבילך…").

עכשיו, תוסיפו לזה את העובדה שבפעם האחרונה שהמלצתי על דיאודורנטים ואופניים חשמליים כל מני אנשים החליטו שמכרתי את נשמתי ליחצ"נים אפלים, ותבינו למה לקח לי זמן וזהירות לכתוב את ההמלצות הבאות. אז דיסקליימר, למי שלא הבין: ההמלצות האלה הם הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עם החיים שלכם. אם לא תקשיבו לי  ותקבלו אותם אז עדיף שתשתו סודה כאוסטית ותסרסו את עצמכם כי זה עדות חריפה מאוד לגבי היכולת שלכם לזהות המלצות מעולות. נתחיל.

טיפ חתונה א': למי ששוקל אופציות אחרות מרבנים קלאסיים, אני ממליץ בחום לבדוק את "הוויה". "הוויה" עושים טקסי חיים (בריתות, בר-מצוות, חתונות ואבלות) ישראלים, שמבוססים במסורת היהודית (עד כמה שתרצו). המנחים שלהם, מאלה שפגשנו, הם אנשים מרשימים ומקסימים. אנחנו גם השתתפנו בסמינר כלולות שהם ערכו במכללת "עלמא", שהיה יום מרתק גם בגלל התכנים שלו (היכולת להבין מה זה הטקס המסורתי, למשל, היא בסיס מעולה להאקינג שעשינו לו אחר כך), וגם בגלל אפקט הקבוצת תמיכה (פתאום יש חדר ובו יש עוד 12 זוגות שנמצאים בדיוק במצב שלך!).

טיפ חתונה ב': ליאת צחקה עלי במשך חודשים שאני בריידזילה, אז מעניין כמה היא תצחק עלי עכשיו. אני הולך לכתוב המלצה על, אהמ… ובכן… שמלות כלה. ליאת שמרה את שמלת הכלה שלה בסוד, עד האירוע עצמו. בהתחלה כל מה שידעתי זה שזה בקריית אונו. אחר כך התברר לי שזה סוג של ווינטאג', ולקראת הסוף, התחלתי לשמוע על ראומה. ליאת ניסתה להסביר לי כמה מדהימה האישה שעושה לה את שמלת הכלה. לא כמה השמלה מדהימה, אלא כמה האישה מדהימה. אז גם השמלה היתה מדהימה – ראומה אוספת שמלות כלה היסטוריות, החל מהתקופה הוויקטוריאנית והאדווארדיאנית, דרך שנות העשרים וכו'. אבל רק כשפגשתי אותה, הבנתי על מה ליאת מדברת. מהאנשים האלה שכבר בדקה הראשונה איתם אתה מרגיש את האנרגיה והנוכחות הממלאים שלהם. הייתי כותב שאני רוצה שהיא תתפור גם לי שמלת כלה, אבל מישהו עלול קרוא את זה יום אחד.

טיפ לא חתונה א': כרתים. איזה כיף של אי. נוף ים תיכוני כמו שצריך, הרים, גבעות, חופים, כפרים, וארכיאולוגיה מטריפה (אם כי במידה מסויימת דמיונית). המון פעמים זה מאוד מזכיר את הארץ, מבחינת נוף ים תיכוני, אבל הכל במימדים גדולים יותר. אלפי עצי זית ולא מאות. הרים גבוהים באמת ולא הכרמל.  לנסות לא לכלוא את עצמכם בריזורטים הכל כלול, שהיו יכולים להיות בכל מקום אחר בעולם, אלא במקום זה לשכור ווילה או דירה (ווילה שמספיקה לשישה אנשים, עם בריכה ומרפסות ומטבח והכל עלתה לנו כ-600 אירו לשבוע) , לקחת רכב ולטייל בכרתים.

טיפ-ממש-לא-חתונה ב': במהלך הקיץ עשיתי מגוון ניסויים בדיאורדורנטים אלטרנטיביים. אני איש מזיע, ודיאורדורנט חשוב לי. שנה שעברה מצאתי את מה שחשבתי שהוא הדיאודורנט האולטיבמטיבי, אבל ככל שהזמן עובר, כך אני מפחד שהוא עושה את העבודה טוב מדי. הוא נמרח לי פעם על היד, וסוג של איבדתי תחושה באצבעות במשך כמה שעות. אז הלכתי לחפש דיאודורנטים אלטרנטיביים. דיאודורנטים אלטרנטיבים מיוצרים עבור היפים, והם מתאפיינים בשלל תכונות חיוביות כגון "לא מכיל אלומיניום" "לא נוסה על בעלי חיים" "מרעה טבעי" ו"בריח זיעה אורגינלי". ואכן, אמת בפרסום. כולם, אבל כולם, מסריחים. החל מאבן-חכמי-המינרלים (שמאפשרת לתושבי אסיה להסריח מזיעה זה אלפי שנים) וכלה בדיאודורנט תמציות צמחים וריח זעה – כולם, למרות נסיונות הדיסוננס הקוגניטיבי שלי לשכנע את האף שלי שבאמת לא מריחים כלום, כולם נכשלו.

זה מאוד העציב אותי. כי אם יש משהו שמשמח אותי זה למצוא איזה ביסטרו קטן או איזו מסעדה פרסית משפחתית באיזו פינה נידחת של העיר, שהאוכל בה הוא סוג של פנינה קולנירית, יהלום נחבא. וגרסת בית השחי של המהלך הזה הוא למצוא את הדיאודורנט-שמיוצר-על-ידי-היפי-במסחרית-שלו-בנוסחא-אינדיאנית-סודית-מרעה-טבעי, שמנצח את קרם-האלומיניום מתוצרת התאגיד.

ואז זה קרה. יעל המליצה לי על סודה לשתיה. פשוט מרטיבים את האצבעות במים או באלוורה, טובלים בסודה לשתיה ומורחים בבית השחי. התעלמתי מזה. זה נשמע לי הזוי מדי, וזה שהמליצו על זה גם ב"באופן טבעי" רק חיזק את מדד הדולפין של ההמלצה הזאת. אבל אז, אחרי הסטיק-דונג-מנטה-עולש-וזיעה השישי שזרקתי לפח, אמרתי לעצמי "למה לא". השורה התחתונה: הולי פאק. לא להאמין כמה שזה יעיל. זה לא עוצר את הזיעה, אבל פשוט אין לה שום ריח של זיעה. כלום. עכשיו השאלה היא האם יש גם סודה לשתיה אורגנית.

נ.ב.

"זו היתה ארוחה מדהימה. היה שם למשל אוקטופוס קטנצ'יק אבל לא בגלל שהוא צעיר אלא בגלל שהוא גמד". שאול אברון הוא משורר.

10 מחשבות על “4 טיפים לשירותים כימיים מוצלחים יותר

  1. יעל הגיב:

    חשבת שזה מצחיק, הסודה האורגנית?
    אז דע לך שתמי צרי מ"עץ בעיר" מוכרת אצלה דיאודורנט שמבוסס על סודה ואלוורה אורגנית עם שמנים אתריים שעורבבו בעבודת יד עם האלוורה שהוכנה בעבודת יד איפשהו בביתו של בחור נעים הליכות בדרום תל אביב.

    איפה זה במדד הדולפין?

    (ושים לב: מכללת *עלמא*, על שם דברים בעלמא)

  2. יש לי עצת זיעה עוד יותר הזויה מהסודה לשתיה – לא להשתמש בכלום.
    אבל, הטריק הוא לא להשתמש בסבון גם, לשטוף את בית השחי במקלחת במים בלבד (וכמה שפחות) תוך בערך שבוע ריח הזיעה משתנה לריח של כלום.

  3. יעל: האם חובץ האלוורה אוכל רק אורגני ולובש רק בגדים שנתוו מפשתן מרעה טבעי?
    איה: אררר…. נראה לי שזה פתרון הרפתקני מדי בשבילי בשלב זה. (את בטוחה שריח הזיעה משתנה לכלום, ולא שאת מתרגלת אליו ולכן לא מריחה אותו, ותהליך הברירה הטבעית בורר את חברייך לאלה שאוהבים אותך מספיק כדי לעמוד בריח ואלה שלא?)

  4. אני לא בחורה שמתלהבת במיוחד מחתונות או משמלות כלה, וגם אחותי לא. לפני החתונה שלה חשבנו על איך לקנות שמלת כלה בזול, אולי אפילו סתם שמלה לבנה שיושבת טוב, בסגנון היפי כזה. בערך חודש לפני החתונה אחותי גם כן קיבלה המלצה לבקר אצל ראומה וכמובן שהצטרפתי אליה. בפעם הראשונה בחיי מצאתי את עצמי טובעת בעולם של פנטזיות, נסיכות ועוד שאר הזיות חתונה. המחיר היה גבוה ממה שתכננו, אבל באמת שמצאנו שם את השמלה הכי יפה והכי מתאימה וראומה, כמו שציינת, באמת אישה מדהימה.
    בקיצור, למרות הסלידה שלי מכל מה שקשור בחתונות ושמלות כלה וכו', אני מצטרפת להמלצה שלך על ראומה. גם בתור חובבת הסטוריה ו-וינטאג', המבחר והסגנונות שהיא מחזיקה שם פשוט מדהימים.
    ולא יצא לי להגיד קודם, אבל מזל טוב!

  5. אני חייב להודות שכשזה מגיע לשמלות כלה, יש לי איזה חור שחור בהבנה של איך זה עובד בדיוק. זאת אומרת, תופרים לך את השמלה במיוחד, אבל בעצם גם מחזירים אותה ומשתמשים בה שוב, וכשזה מגיע לשמלות היסטוריות אז זה עוד יותר מסקרן איך זה עובד. יש לי תחושה שגם שם הפרדוקס של הספינה של תזאוס עובד שעות נוספות.

    אה, ותודה ליזי. בקרוב אצלך 😛

  6. אמיר ארד הגיב:

    ריח הזיעה הוא הריח של תוצרי הלוואי של נשימה אנ-אירובית של מיקרובים שנמצאים על פני העור, ממש אותה גסיסה איטית שמתפיחה שמרים או חובצת גבינה (הפקת אנרגיה מחומרי הגוף שלהם במקום מפחמן וחמצן) רק שהפעם לחומרי הלוואי יש ריח מסריח.

    הסודה בטח הורגת אותם או משהו, כך שהם לא מפרפרים את גסיסתם המסריחה במשך שעות בבית השחי. אני יודע שהיו משחות שעושות בדיוק את זה, (אל תסקלו אותי אבל נראה לי שהיתה אחת של חלאבין) אתה מורח פעם ביום ולא נשאר שם שום דבר חי שם שיסריח לך את הזיעה.

  7. חייב להודות שניסיתי גם את חלבאבלין. זה היה אחד המוצרים היחידים שהתקרב ללספק את העבודה (אם כי רחוק מאוד מההבטחה שלו לעבודה רצופה של 72 שעות). אבל במבחן התוצאה, העלות והמה-יש-שם-בפנים, הסודה לשתייה ניצחה בהפרש ניכר.

  8. וואו, עכשיו כשקראתי שוב את התגובה שלי, אני נשמעת כמו פרסומת ברדיו לשירות הכרויות. אוי ויי.

    ממה שאני יודעת, בשמלות כלה יש שתי אפשרויות: לקנות או להשכיר, כאשר הקניה מן הסתם יקרה יותר מהשכרה והשכרה גם ככה עולה הון תועפות. איך שזה עובד אצל ראומה (ואני מניחה שגם אצל בעלות סטודיו נוספות), זה שהכלה בוחרת את השמלה וראומה עושה כל מיני תיקונים ותוספות וניקוי יבש כדי שהשמלה תתאים בדיוק לגוף של מי שלובשת אותה. אחרי זה מחזירים את השמלה והבאה בתור שתקח אותה גם כן תקבל תיקונים והתאמות וכו'. אחלה עסק כשחושבים על זה.

  9. אדר הגיב:

    העניין עם הסודה הוא שהיא בסיסית לעומת הזיעה שהיא חומצית. למה יצירת סביבה ניטרלית גורם לנו לא להסריח, אני לא יודע, אבל אני משער שזאת סביבה לא כיפית לחיידקי הצחנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s