פוסט שדומה לכל הפוסטים שקראתם על לידה, רק שלנו

1. מעולם לא הובע אמון כל כך גדול באפליקציית אייפון, כאמון שנתתי ב-Waze כשליאת ואני נכנסנו לאוטו שלי בתל אביב, בדרכנו ללניאדו אשר בנתניה, עם צירים כל שלוש וחצי דקות. האמון הזה נבחן בפעם הראשונה ביציאה להרצליה מאיילון, שם Waze ביקש ממני לנסוע להרצליה העיר, ולא להמשיך לכביש החוף. "טוב, זה בטח איזה קיצור.". לא קיצור ולא נעליים. בכיכר ליד הבין-תחומי, בה חיכינו רבע שעה של פקק עומד, האמון הזה נסדק קשות, וכאשר Waze ביקש מאיתנו להכנס לכפר שמריהו במקום להמשיך לכביש החוף, הוא נשבר. קיללתי את הקריינית האמריקאית שהופיעה לי פתאום בגרסה החדשה, ואת כל החברים שלי שעבדו שם, והחלטתי שפאק איט, אני נכנס לכביש החוף. וכך, בוטח בעצמי ועם ליאת מגדפת במושב האחורי, נכנסתי ישר לתוך ה-clusterfuck של תאונת הדרכים ש-Waze ניסה לחסוך ממני.

2. הלידה עצמה היתה אירוע מעניין ומפתיע. בשלב האחרון, של הלחיצות, הרגשתי שחסר לי משהו. עכשיו פאקינג נולד לך ילד בזמן אמת – מה עוד אתה רוצה. ואז הבנתי. היה חסר לי קרשנדו דרמטי של פסקול. כל סצינות הלידה שראיתי בחיים שלי (חוץ מזו בעונה השניה של shameless) נראו אותו דבר – אותם שוטים, אותם החזקות יד, אותם צרחות, אותו קרשנדו ואותו חיוך מלא הקלה אל מול ילד עטוף מגבת. המעבר מצפייה בגוף שלישי לחוויה בגוף ראשון היתה שיעור מרתק במציאות.

כן, ככה זה נראה.

3. הלידה היתה נהדרת, עד כמה שלידות יכולות להיות. מהרגע שנכנסנו לבית החולים ועד שהיה לנו ילד ביד, עברו קצת יותר משלוש וחצי שעות. מבחינת הלידה עצמה, הבחירה בלניאדו, למרות שהוא רחוק ושכונתי וכו', התבררה כנכונה לדעתי. בשלב מסוים המוניטור שידר ירידה בדופק העוברי. בבית חולים אחר יכול להיות שהיו מבהילים אותנו לקיסרי. ברגע האחרון הרופא עוד רצה ללדת אותו עם מלקחיים (בהתחלה חשבנו שהוא מתלוצץ כשהוא אמר שהוא הולך להביא את הכפות של הסלט. הוא לא – לא בכוונותיו, ולא בזה שהם באמת נראו מתאימות לסלט), אבל המיילדת המדהימה ואנחנו הורדנו אותו מזה. מאחר וברגע האמת אף אחד לא יגיד לא לרופא שאומר "החיים של העובר בסכנה וצריך לעשות ניתוח קיסרי", הבחירה היחידה שיש לנו כהורים לגבי מידת ההתערבות שאנחנו היינו שואפים אליה בלידה היא לבחון את הסטטיסטיקות של בית החולים.

4. בכניסה למיון היולדות היה מין שלט מודפס בפונט 24, שבו נכתב ש"עקב שיפוצים במחלקה א', יש סיכוי טוב שלאחר הלידה תשני במסדרון". השלט הזה בונה על כך שכשהנשים נכנסות לחדר לידה, זה מעניין להן את התחת, וכשהן יוצאות ממנו אז יש להן בייבי חדש, והיית יכול להשכיב אותם לישון בתחנה המרכזיתץ והן יהיו מאושרות. והם צודקים. מצאנו את עצמנו בשלוש בבוקר, עם עילם הקטן (שעד אז לא ידענו שקוראים לו ככה, ורק התפלאנו איך יצא לנו ילד ג'ינג'י שדומה קצת לדניאל קרייג), במסדרון של מחלקה ב' (היוקרתית!), מאושרים עד הגג. רק בבוקר, כשההמולה מסביבנו התחילה, התחלתי להבין מה זה אומר להיות "הזקנה במסדרון".

5. המלונית של תל השומר, שאליה הצלחנו למלט את עצמינו, התגלתה כגן עדן מבורך. מכשיר ה-TENS להקלה-על-כאב-על-ידי-חשמול התגלה כפלא. בשניהם פקפקתי/זלזלתי קצת לפני. טעיתי. אם אתן שוקלות ללדת, את ה-TENS אפשר לקבל מיד שרה, וההשקעה במלונית היתה מההשקעות הטובות והנבונות בהריון הזה. אל תוותרו לעצמכן.

6. אני יודע שלא באמת מעניין אותכם כמה חמודים ילדים של אנשים אחרים באינטרנט. אבל למקרה שתהיתם, התשובה היא חמוד נורא.

16 מחשבות על “פוסט שדומה לכל הפוסטים שקראתם על לידה, רק שלנו

  1. zdanielz הגיב:

    המון מזל טוב!!
    שמח לשמוע שהייתה חווית לידה חיובית גם פה, ובחרתם שם נהדר!
    הוא באמת מאוד חמוד, ואני אומר לך את זה בצורה אובייקטיבית יחסית, כמי שלא מצליח בכלל להיות אובייקטיבי ביחס לזאטוט הקטן שלו. טפלו בו ברוגע ובשמחה 🙂

    (ודרך אגב, אני לא יודע אם אתם מתכננים להניק או לא, אבל אם כן, המלצתי היא לפנות ליועצת הנקה בכל בעיה הכי קטנה והכי מוקדם שאפשר – מניסיון, לפתור בעיות מוקדם חוסך הרבה דמעות אחר כך. אם תרצו המלצה, הייתה לנו אחת מצוינת).

  2. גם אני כאן כדי להביע דיעה אובייקטיבית *לחלוטין* לגבי עילם: הוא חמוד להפליא, שובר שיאי עולם בחמידות.

    והוא כל כך קטנטן ומושלם בתמונה.

    כה משעשע שאתה אבא. לא מפתיע, לא מוזר – אבל משעשע לגמרי.

    רק אושר שיהיה לשלושתכם.

  3. יהודית הגיב:

    מתוק הקטנטן (: והשם מקסים
    המלונית של תל השומר זו בהחלט השקעה משתלמת בבריאות הנפשית של זוגתך (מהניסיון הלא כל כך רחוק שלי). יועצת הנקה זו המלצה מצוינת. תנסו להיעזר במדריכות במלונית, הן טובות וכלולות במחיר…

  4. תודה לכל המברכים והמברכות אהובייקטיבים. אכן, נעזרנו כבר ביועצת הנקה, שמאוד עזרה. עכשיו הבעיה היא שהוא לא מפסיק לינוק 🙂

  5. עדי הגיב:

    מזל טוב! שווה קריאה, והאמת לא לגמרי כמו של כולם (ואני עוד ילדתי באותו מקום). לפני הלידה שלי לא קראתי בשום מקום על האנטי קליימקס שאחרי. כל הלידות בסרטים ובסדרות ובבלוגים חותכות צהלידה לביקור של המשפחה וזה. אף אחד לא זוכר לציין שאם ילדת בלילה כולם הולכים לישון בבית (בנזוג, הורים, אחיות, יועצות הנקה) ועכשיו שיהיה לך בהצלחה. וחמוד, ממש חמוד.

  6. יה!
    מרגש להדהים, ועילם זה שם כל כך יפה.
    איזו שמחה.
    ואיזה כיף לעילם שזכה בהורים כה מוצלחים.
    (אבל באמת קצת מוזר שלא היה לכם קרשנדו. אולי זה בגלל השיפוצים?)

  7. Reut הגיב:

    ברור שהוא מתוק יותר מדבש יותר מצוף ויותר מטים טם ! מזל טובבבבבב! תתפסו כמה שיותר שינה ונמצטרפת להמלצות עלהנקה וכו, אתם גם מוזמנים ליצור איתי קשר בישיר אם יש שאלה

  8. אביבה. גוטמו הגיב:

    איזה נכד חמוד יש לי. איזה בן חכם ומדהים.
    קרשצ׳נדו׳ יש בעיקר בסרטים. במציאות הכל מעורבב : כאב ואושר ופרופורציות
    דרך אגב אני נולדתי עם כפות הסלט ולא נראה לי שזה דפק אותי.

  9. anonymous moose הגיב:

    רגע, קראת לבן שלך על שם הבלוג שלך? זה… מעניין. נשמע כמו פריט ברשימת "את יודעת שבעלך בלוגר כאשר…". בקרוב, 404 קינן, חורים מור, וג'ורג' גורביץ. אה, האחרון דוקא בסדר.

    ומזל טוב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s