קארמה 2.0

לפני כשנה, התנפל מישהו בשוק הכרמל על מנו, חבר של חברים, והרביץ לו עם מוט ברזל בראש, תוך שהוא צועק ״הגויים הם העבדים שלנו״. מנו גר כאן כבר כמה שנים, ועורו שחור. כתבתי על זה את מה שיהפוך להיות אחד הפוסטים הנקראים ביותר בקורות ממלכת עילם. מה שהדהים אותי אז לא היה רק ההתקפה, אלא בעיקר התגובות אליה. בקרב חברי כולם נדהמו והזדעזעו (כי כולם יודעים שגזענות זה נפוץ, אבל לחוות את זה על מישהו שמכירים זה תמיד דרמטי יותר), אבל כשהסיפור הגיע לחמש עם רפי רשף, הטוקבקים היו ארסיים להפליא. קריאות בסגנון ״חבל שלא גמרו את העבודה״ וכו׳. הדהים אותי העובדה שאנשים אומרים דברים נוראיים, איומים ממש, בשמם. הסיפור הזה התבשל לי בראש כמה זמן, והיום עלה במוחי רעיון.

לא בתמונה: דייל.

הוא עלה, בין השאר, בעקבות אינסידנט השוקולד. מאחר וייתכן ויקראו את הפוסט הזה בעתיד, אזכיר לקוראי מהעתיד (היי לכם!!! כבר יש מכוניות מעופפות?) שמתישהו בתחילת 2015 משפחה בטיסה לורנה התנהגה בצורה גסה מאוד לדייל שסרב למכור להם שוקולד עקב ההתנהגות שלהם. למען האמת, אני מוכן לשער שההתנהגות הזאת קרתה גם לפני תחילת 2015, אבל האינסידנט המדובר צולם בוידאו, הועלה לרשתות החברתיות, ומשם חולל סערה תקשורתית. מה שמעניין בסערה התקשורתית הוא לא רק ה-shaming, אלא גם התגובות של המשפחה. מסתבר שהם כתבו לאנשים שהפיצו את הסרטון, ואיימו-התחננו להסיר אותו, בטענה שהסרטון מביך את משפחתם ו״הורס להם את החיים״. לפני הטיסה חזרה הם כבר התנצלו. רגע רגע רגע!!! תנו לי להבין. מאות, אולי אלפי אנשים, מאחלים כל יום בפייסבוק לשמאלנים/מתנחלים/אוכלי בשר/וכו׳ מוות/אונס/רצח/בלה בלה בלה, ולא קורה להם כלום. זה לא מביך אותם, זה לא הורס להם את החיים, אבל משפחה צועקת קצת על דייל שהיא רוצה שוקולד וזה הורס להם את החיים? ייתכן ועלינו פה על משהו!

כשהיינו תלמידים, בבית הספר, היה את האיום האולטימטיבי: הערה בתיק האישי. דמיינו מין תיק אישי נורא כזה, שילווה אותנו לאורך כל החיים, וההערות בו יצטברו וישפטו על ידי מורינו לעתיד, מפקדנו בצבא, מעסיקנו, בנות זוגנו וכו׳, לנצח נצחים. אני לא סגור על האם באמת יש בכלל תיק אישי שבו נצברות הערות, אבל אני יודע שהאיום על קיומו היה אפקטיבי. יש משהו מאוד יהודי-נוצרי בתיק האישי. שכר ועונש – יש את הרשות ששופטת, ואז רושמת לך, טוב נו, הערה בתיק האישי. לפעמים אנשים אומרים ״קארמה״. אבל קארמה ממש לא עובדת ככה.

לפי מיטב הבנתי את המושג, המשמעות של קארמה היא ״סיבה ותוצאה״. הבודהיסטים מאמינים שאם צברת קארמה רעה תתגלגל לחיה נחותה יותר לא כי בודהה ישפוט את נשמתך, יכתוב לך הערה בתיק האישי וישלח אותך חזרה בתור בואש. לפי קארמה, התוצאות של היום הם הסיבה של המעשים של אתמול, פשוט כי ככה היקום עובד. בבודהיזם יש תפיסה מגניבה כזאת של ״הכל קשור להכל״, ולכן אם אתה חרא לאנשים אנשים יהיו חרא אלייך לא כי אלוהים שופט את מעשייך כדפוקים ומשכנע אנשים להיות רעים אלייך, אלא פשוט כי ככה אנשים מתנהגים.

מקור הייאוש מהאלימות המילולית הנוראה שיש בפייסבוק לא מגיע מזה שיש אלימות מילולית. הוא מגיע מזה שיש תחושה ששם, כאילו, הקארמה לא עובדת. שרשע וטוב לו. שאנשים כותבים דברים נוראיים, שאם היו נכתבים במכתב אנונימי על נייר ונשלחים לתיבת הדואר של מישהו היו עשויים לעורר את המשטרה לפעולה, אבל בגלל שהם נכתבים בפומבי (!) ועל ידי מישהו מזוהה, אז לא עושים עם זה כלום (!?). אפשר לעשות שיימינג (״תראו מה הוא כתב, איך הוא לא מתבייש!!!״), אבל זה הולך ונהיה פחות אפקטיבי. פייסבוק היא כמו נהר. קשה מאוד לחפש בה. קשה מאוד אפילו לקרוא בה – יצא לי המון פעמים שראיתי משהו מענין בפיד, ואז רפרשתי, והוא נעלם. ומשום מה מבחינתי פייסבוק היא נקבה. נו, טוב. ושיימינג הוא עוד אדווה בנהר. גם אם הוא עשה הרבה רעש, אז תוך דקות או מקסימום ימים, הוא יזרום הלאה.

אבל כל הקטע של קארמה הוא שהיא אמורה לפעול לאורך זמן. בדמיוני ראיתי עולם שבו אנשים מושפעים מהבחירה שלהם איך להתבטא. שכשהם באים לראיון עבודה, או מנסים להתקבל לישוב קהילתי, אז מישהו יוכל לראות שהם איחלו לכל המתנחלים למות בשרפה, או שהם חושבים שצריך לאנוס את כל אוכלות הבשר. והיום אין דרך לעשות את זה.

אלא אם כן נבנה אחת. חשבו על זה: כמו שיש like ו-share, יכול להיות כפתור ״זכור״, או ״קארמה״. כשמישהו יכתוב משהו יוצא דופן ברשת חברתית – טוב או רע, תוכלו לשלוח את הדבר הזה למאגר הקארמה שלו. ושם הוא ישאר, לנצח. אי אפשר יהיה למחוק משם דברים, גם אם האדם מחק את הפוסט המקורי. האתר יהיה מוצפן ומאובטח כך שניתן יהיה להוכיח שהתכנים בו באמת נכתבו על ידי האדם, ולא זויפו אחר כך. והוא יהיה נגיש, נגיש לאללה, למנועי החיפוש. לא יהיה בו שיפוט, צקצוק לשון. רק שיקוף אמיתי של מה האדם אמר.

אומרים שאור השמש הוא התרופה הטובה ביותר. אני אישית אוהב מאוד אופטלגין, אבל אני נוטה להאמין גם במשפט הזה. ופייסבוק היום הוא מאורה חשוכה וטחובה, ומה שגדל בה הוא בהתאם. מי רוצה להצטרף אלי כדי להתחיל לבנות קארמה 2.0? למעוניינים, המייל הוא טלגוטט בשירות המייל של ענקית החיפוש. או תשאירו תגובה כאן.

נ.ב.

לעיתים נדירות/מעולם לא ביקשתי ממכם לשתף פוסטים וכו׳. אבל את הפוסט הזה ממש אשמח אם תעבירו הלאה. כי יש סיכוי שהרעיון הזה הוא רעיון טוב, ושאם נפתח אותו יצאו דברים טובים.

16 מחשבות על “קארמה 2.0

  1. Morin הגיב:

    בעיני זה רעיון נורא. זה רעיון שלא מאפשר personal growth. הוא מתייג אותך לנצח בתור מי שהיית ברגעים הכי קיצוניים שלך. אם יש משהו טוב בשיימינג (וזה "אם" גדול), זה שהוא גורם לאנשים להבין את משמעות הדברים שהם עושים, את ההשפעה שלהם. אם מה שאמרת בעדנא דרתחא ירדוף אותך לנצח, מוטב כבר להתבצר בעמדתך. אם אתה מבין שמה שאמרת פוגע, אתה יכול להתנצל ולהיטיב דרכיך.
    …שלא לדבר על מקרים שבהם נעשה לאנשים שיימינג עקב חוסר הבנה או הוצאה מקונטקסט.

    הקארמה שאתה מדבר עליה היא כמעט ההיפך המוחלט מחמלה.

  2. זמנו הרהרתי בדבר ואפילו בדקתי. מבחינה טכנית זה בערך הדבר הכי קל בעולם. עניין של בין 6 ל-10 שעות עבודה. אבל יש עם זה לא מעט בעיות משפטיות והפרויקט הזה כן יצטרך להיות מלווה בעורך דין. כי הקמת אתר כזה היא הדרך הטובה ביותר לחטוף תביעות דיבה. וגם אם 'אמת דיברתי' עומדת לזכותך, עדיין תצטרך להגרר לבתי המשפט כל שני וחמישי.
    בנוסף יש את העניין של הרדיפה לנצח של כל מיני התבטאויות. אלוהים יודע שיש דברים שכתבתי וחשבתי לפני 20 שנה שאני מתבייש בהם היום. לזה יש פתרון: אפשר לאפשר מנגנון 'ניקוי' – אם האדם מתנצל באופן פומבי בפלטפורמה שבה הוא עשה את הפגיעה, ניתן למחוק את הערך.

    בגדול זה משהו שלפי דעתי ראוי וטוב שיהיה. אבל זה דורש התעסקות מטורפת, הרבה מעבר לפן הטכני שהוא שולי. לפי דעתי רק גוף רציני יכול לעמוד מאחורי זה.

    • דרך אגב, רן – אני מסכים איתך שמבחינה משפטית זה תיק, אבל לדעתי מבחינה טכנית זה לא ממש הכי קל בעולם. בטח אם אתה רוצה לעשות את זה בארכיטקטורה מבוזרת כדי שלא יהיה בעל אתר לתבוע, ובטח ובטח אם אתה צריך לנהל את כל הצד של ווידוא האותנטיות של הפוסט. אבל אני מסכים שחלק גדול מהעבודה הוא עיצוב ותכנון המוצר…

  3. יעל הגיב:

    בנוסף למה שמורין אמרה, תחשוב גם על מקרים של פיגועי פייסבוק. מישהו השאיר את הפייסבוק שלו פתוח לרגע בעבודה, או בבית קפה. אדם אחר ש"חמד לצון" (לפעמים אפילו סתם מתוך חוסר מחשבה ולא מתוך רוע) מנצל את זה כדי לכתוב כמה דברים נוראיים בשם אותו אדם. אנשים זריזים מעלים את זה למערכת הקארמה, וזהו… דברים שהוא לא כתב ירדפו אותו לנצח. לא תהיה שום דרך להתכחש לזה או להסיר את זה.
    וכמובן, אל תשכח את אופצית ההתחזות – מה יפריע לי לפתוח חשבון פייסבוק בשם מישהו שאני ממש שונאת, להתחיל להטריל בשמו את כל מה שזז ולמלא את מערכת הקארמה בדברים שאני כתבתי בשמו?
    אלא אם יש למערכת מנהל, ואז הוא יצטרך לתפקד כמו משטרה ובית משפט, לנסות להחליט אם האדם באמת כתב את מה שכתב או לא, הוא יהיה נתון לתביעות משפטיות ואף לאיומים והצעות שוחד.

    זה לא יעבוד, וזה יעשה בעיקר רע.

  4. עזריה הגיב:

    מסכים עם הרעיון הכללי, וגם עם ההסתייגות של Morin. ההסתייגות לא פוסלת את כל הרעיון. היא רק נקודה ראשונה שעולה בדיון על איך ומה בדיוק צריך להיות בקראמה 2.0
    והצעה משלי: לאפשר כמובן גם צבירת נקודות קארמה חיוביות. לא רק מוות לערבים או תכור לי שוקולד עכשיוווו!!!!!, אלא גם אמירות יפות וחכמות, יציאה להגנת חלשים ומותקפים, וכדומה. בקיצור – לזכור גם את השלילי וגם את החיובי.
    ודבר שני, ליישם איזשהו מנגנון של התיישנות הדרגתית. כי הרי אין דין קריאה "לאנוס כל הומופוב" מאתמול כדין אותה קריאה אם נעשתה לפני שני עשורים. נכון, שתיהן פסולות באותה מידה, אבל בשני עשורים יכול אדם להשתנות, לפתח דיעות אחרות, לשנות את דרכיו ב180 מעלות, אפילו כמה פעמים. ואילו מי שצעק כך אתמול, כנראה עדיין מחזיק בדיעות האלה ובנורמות ההתנהגות הזו גם היום.
    אז צריך שצבירת הקארמה תהיה גם חיובית וגם שלילית, ובנוסף שלכל רשומת קארמה יהיה משקל שיושפע מחלוף הזמן וכיוון הטרנד ההתנהגותי. מתלהם שממשיך וממשיך, ישמור על נקודות קארמה שחורות גם על מעשים ישנים יותר. וצדיק עיקבי יזכה לקארמה טובה גם בזכות עברו הרחוק. אבל "חוזרים בתשובה" או "מתקלקלים" יזכו לקארמה המתאימה למצבם כיום למרות ההיסטוריה השונה שלהם, שבכל זאת תשפיע, אבל במידה פחותה.

  5. זהר מסד הגיב:

    עוד נקודה בנוסף על מה שמורין אמרה. אם כל אחד יכול לסמן ציטוט לקרמה אז קל יחסית לקבור ציטוטים ישנים שלך. תתחיל לפרסם כל זבל לא מזיק שעובר בפייסבוק או איחולי בוקר טוב ושבת שלום ותבקש מחברים שלך שיסמנו כל פוסט כזה. מנוע חיפוש על מערכת הקרמה יכול למצוא אדם לפי שם ולהביא את כל הציטוטים שלו אבל אם אתה לא יודע מה אתה מחפש אתה יכול לפספס ציטוט בעייתי אם הוא קבור תחת ערימה של "חג שמח". במיוחד אם הציטוט המקורי לא השתמש דווקא במילים שידועות כמילות קללה או איום אבל המשמעות של המשפט בכללותו היא בעייתית.

  6. מורין, יעל, זהר ועוד אנשים בפייסבוק מעלים נקודות חשובות, שאת רובן אני חושב שאפשר לפתור באמצעות תכנון נכון של האתר. אני חושב שמחיקה אחרי כמה זמן היא פיצ׳ר חשוב באתר הזה, ואני חושב שהיכולת להגיב, להסביר ולהתנצל היא פיצ׳ר חשוב באתר הזה. בהתייחס למה שזהר אמרה, על היכולת לקבור ציטוטים ישנים שלך, אז כאן אפשר לחשוב על שימוש בחכמת ההמון – שהציטוטים שיצופו למעלה הם אילו שהכי הרבה אנשים בחרו לשתף.

  7. ובאותו עניין:
    http://www.theguardian.com/technology/2015/feb/21/internet-shaming-lindsey-stone-jon-ronson

    אני מסכימה עם המגיבים הקודמים שיש ברעיון הזה משהו נקמני וחסר חמלה. במקום זה יש לי רעיון לטוויסט חינוכי: העמוד המבייש יהיה גלוי אך ורק לאדם עצמו, יקפוץ למודעות לעתים מספיק קרובות (אפשר להמציא איזה אלגוריתם שמזהה תגובות מתלהמות?) וביום כיפור הוא יוכל לבקש סליחה מכולם ולמחוק את חטאי השנה הקודמת.

  8. אסתר הגיב:

    הגעתי לפה במקרה. מה שאתה והמגיבים מתארים בכזו שמחה הוא בית משפט של העם. החברה כאלוהים.חרם.עונש מוות חברתי.

    זאת אלימות קשה וכפייתית.

  9. חן הגיב:

    רעיון: לתת את הכוח, למעט הכוח למחוק, בידי האדם שהקארמה שלו. כך הוא יוכל להגיב לאמירות שמיוחסות לו, אולי לדרג אותן לפי באיזו רמה הן מייצגות אותו בעיניו וכד׳.
    כמו כן, הייתי מסמנת התיישנות אמירות באופן בולט. נניח סימון ירוק עם כוכבית שלידה כתוב ״תועד לפני יותר משנתיים ולא תועדו אמירות דומות מאז״ ומדרוגים מעין אלה.
    עוד, אפשר לעשות את הפלטפורמה נוחה לצירוף קישורים למידע על למה האמירה בעייתית, מקום למי שנפגע מהאמירה להסביר למה ולתת את נקודת המבט שלו.

  10. תגובה לשיתוף בפייסבוק שלי גרמה לי לחשוב מעט.

    1. אני חושב שמדובר באבולוציה חשובה מאוד של האינטרנט למרחב ציבורי מוכר ומלא. לא רק שיש כאן צורך בתמיכה משפטית על מנת לא לטרפד את הפרויקט מראשיתו, יש צורך בידע כדי ל'תרגם' את זכויות האזרח במרחב הציבורי למרחב הניטפיקי של פייסבוק (האם קבוצה סגורה היא רשות הציבור? ומה לגבי תגובה ב-page? האם נבחר ציבור הוא accountable לדברים שהוא כותב בדף שלו כמו שהוא accountable לדברים שהוא אומר בכנסת?).

    2. אני חושב שלא די ציינת את העובדה שניתן לתת קארמה גם בקטע טוב. גם רוב התגובות כאן וגם התגובות שקיבלתי מחברים שקראו את הפוסט סולדים מ'משיכה של התדמית' לכיוון השלילי. אני מבין למה, זו מטרה שאתה מציין בצורה מפורשת. אבל כמובן שהקארמה היא בעיני המתבונן.

    3. בתגובות כאן הוזכר רדיט שנוהג באלגוריתם די סטנדרטי עבור דירוג הפוסטים בכל סאב – כל פוסט הוא בלון שמתנפח עם כמות תשומת הלב (דירוגים, תגובות) והאוויר יוצא ממנו עם הזמן. אני חושב שכך צריכה לעבוד גם הקארמה הזו – הרי טל של 2001 אינו טל של 2015. הזמן הוא כן נהר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s