יש לי ווידוי קטן. בניגוד למה שמצופה ממני כבן לשבט הסמול, אין לי דעה נחרצת לגבי מתווה הגז. כאילו, אני קורא את כל הדברים שכותבים על זה בדה מארקר, ואת הפוסטים של שלי יחימוביץ׳ וחדר המצב החברתי, אבל משהו שם מנצנץ לי, מדגדג לי, שזה לא הגיוני. לפי המתנגדים, ההסכם הוא אסון קולוסאלי, בקנה מידה היסטורי למדינת ישראל. טריליוני שקלים שהולכים מאיתנו, בלה בלה בלה. עכשיו, יכול להיות שזה נכון, אבל אם זה כל כך, כל כך בוטה, כל כך נכון, איך זה שביבי לא רואה את זה. אני לא מוכן לקבל את טיעוני השחיתות. זה לא נראה לי הגיוני. אחד הדברים הראשונים שמלמדים בהגנה עצמית זה שתוקף כמעט תמיד רואה את עצמו בתור האיש הטוב. אני חושב שביבי באמת, באמת מאמין שמה שהוא עושה טוב למדינת ישראל. ושכשהוא מאמין במשהו, הוא מסוגל לשרוף המון גשרים כדי לממש את זה, כמו נגיד ללכת לקונגרס ולהשתין על אובמה. וביבי קורא עיתונים, ומודע לטיעוני הנגד. אני בטוח. ולכן, אם הוא לא רואה את האמת הזוהרת והנוצצת והחד משמעית ככזאת, אז יש סיכוי שיש שם משהו, טיעון רציונלי למחצה, נגדי. ולכן קשה לי לקבל את הטיעון הזה.

ניהלתי שיחה עם עירד, אבא של איתמר מהגן של עילם. איתמר הוא החבר הכי טוב של עילם. איכשהו השיחה הגיע לנושא של בריאות, ורפואה, ורפואה אלטרנטיבית. מה שאני אוהב בעירד זה שהוא מתבטא וחושב ברזלוציה גבוה, לא מרגיש מחוייב לקלסטריזציה המחשבתית של דעות שהרבה אנשים נהוגים בה. אנשים, לדוגמא, שחושבים שהכיבוש הוא דפוק ירגישו מחוייבים גם להרגיש שהסכם הגז הוא דפוק, או להיפך, והרבה פעמים זה בווליום גבוהה. כמו שאין כמעט דירוג של 3 כוכבים למוצרים באמזון. אז דיברתי עם עירד, וכאמור, דיברנו על רפואה אלטרנטיבית. עירד דיבר על איך הוא חושב שחיסונים זה חשוב, וברור שהם חיסנו את איתמר, אבל שצריך גם לתת אולי לגוף ללמוד להתמודד לבד, ועל איך רפואה סינית עזרה לו, באופן אישי, בצורה חד משמעית. שאלתי אותו איך הוא יודע שרפואה סינית עובדת, מעבר לחוויה האישית, והוא אמר ״שלושת אלפים שנה של היסטוריה״. ופה חשדתי. כי הדבר הכי מדהים במדע, זה כמה שהוא טועה. זה הנקודות האלה שבה מדע אוסף את עצמו, ואומר ״תקשיבו, בדקתי את זה, ומסתבר שטעיתי לחלוטין בנוגע ל-X, ולא דייקתי בנוגע ל-Y״. הקריסה של תיאוריות. לרוב משתמשים בזה כדי לנגח את המדע, כדי להראות כמה אנחנו לא יודעים הכל. אבל זה אפשרי רק כי המדע כל הזמן מחוייב ללבדוק את עצמו. גם אם מדענים ספציפים נעולים בפרדיגמה. וכי למדע יש כלים ושיטות לעשות את זה, שיטות שגם אתם יכולים להשתמש בהם.

ופתאום התחלתי לחשוב. בשבט שאני מסתובב בו, שבט המדע, יש נטייה להסתכל על כל הרפואה האלטרנטיבית כקשקוש אחד גדול, שמלא בשרלטנים.

 אבל בוא נניח, לשניה, את מה שהנחתי על ביבי. שרוב המטפלים האלטרנטיבים באמת מאמינים במה שהם עושים. ורוצים לרפא אנשים. יש לי מכרים כאלה, מטפלים אלטרנטיבים, שהם אנשים חדים ומשכילים, שיודעים מה זה אפקט פלצבו, ואיך עושים מחקר double blind, ומה זה observation bias. בהנחה שקהילת הידע של רפואה סינית מסורתית, או הומיאופתיה או נטורופתיה באמת רוצה לרפא, באמת רוצה לשכלל את הידע שלה, למה אין מאמצים מחקריים לבצע ניסויים, לבדוק מה באמת עובד? האם יש נסיון להקים מסגרת מחשבתית אחרת לאימות, שתתחרה ברצינות בשיטה המדעית? בעידן שבו המחלוקת בין אמפיריציזם לרציונליזם כשיטה לבירור המציאות הוכרעה? אני מוכן לקבל שאולי יש כזאת, אבל לא מכיר.

לא בתמונה: עוד סכין. כי מסתבר שסכינים לא מתחדדות על סכינים אחרים אלא על שטולים ומשחזות.

במשך יותר מעשור התאמנתי באומנויות לחימה עם נשק. למדתי המון, אבל כשהגעתי למקום שבו יכולתי לאמת את הידע שלי, קפצתי מדרגה. פתאום יכולתי לראות מה עובד, ומה לא עובד, ומה עובד רק בנסיבות מאוד מסויימות. אחרי זה, אין דרך חזרה, לא מבלי לשקר לעצמי. ואני תוהה, האם הדרך היחידה להיות מרפא אלטרנטיבי ישר, היא לטמון את הראש בחול?