עילם, ילד אהוב שלי. זו היתה הממלכה שלך, חמש שנים עוד לפני שנולדת. היא חיכתה לך כאן. יום אחד, אולי לא עוד ימים רבים, אולי תכנס ולקרוא בה. תראה את השינוי שעשית בה מהרגע שנולדת. את הדלת שפתחת בחיים שלנו, דלת לעוד ממלכה שלמה של אהבות, ושמחה, ופחדים, ורגשות אשמה, ועוד אהבות. על המעבר משחור-לבן לצבע, שהתחיל לפני חמש שנים, היום.

בדרך כלל אני כותב מפותל. מגיע לנקודה בסוף ועובר דרך כל מני תחנות, אבל היום רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך. שאני אוהב לראות אותך גדל ומטפס ונלחם, ומשחק. אוהב לראות אותך רב עם לביא ומחבק אותו, איך אתה מצחיק ושנון וחכם ורגיש. מספר סיפורים מומצאים, וזוכר כל פרט.

אתה המורה הגדול ביותר שהיה לי לחיים, ואני לומד ממך יום יום. תודה שאתה נותן לי להיות אבא שלך, ותודה שבאת אתה, אלינו. יום הולדת חמש שמח, ילד.