חוגגים עכשיו שלושים שנה למאמר שמאחורי״קץ ההיסטוריה״. של פרנסיס פוקוימה. כשירות לאנשים, כמוני, שלא באמת קראו את הספר, אאמ;לק אותו, ואספר שלפני שלושים שנה פוקוימה חשב שעכשיו שהרוסים קיפלו את הבסטה, אז בגדול roll credits, ואנחנו נמשיך למין חיים נטולי כל התרחשויות דרמטיות, להלן, קץ ההיסטוריה, לפחות עד שהקלינגונים יגיעו ויהיה שוב אקשן. שלושים שנה ולול ענק אחרי, מדגדג גם לי להצביע על סופה המתקרב של ההיסטוריה.

מה שהיסטוריונים עושים, אני רק מזכיר, זה לקרוא מסמכים ותעודות, יעני מה שנשאר מהעבר, ולנסות להבין מה היה שם, פעם. ככל שהולכים אחורה בזמן, כך קטנה כמות המקורות שיש לנו. אם אתם היסטוריונים של העולם העתיק, אז סך כל המקורות שיש לכם היא בערך בגודל ספרייה מכובדת של סלון ביתי. אם אתם היסטיוריונים, נגיד, של מלחמת העולם השנייה, אז אללה איסתור ולהקתו. עכשיו, כשקוראים את המסמכים האלה, אז מנסים להבין מי כתב אותם, ולמה, ומה התפקיד שלהם ועוד כל מי שאלות חשובות. ובין השאר, כמובן, שגם קצת חושדים בהם. כי יכול להיות שהם… מזוייפים. למרות מה שאולי נדמה, המאה ה-21 לא המציאה את השקרים. קחו לדוגמה, את מתת קונסטנטינוס. 

אי שם במאה השמינית לספירה, מישהו בכנסיה הקתולית החליט שזה יהיה חכם לחשק את האינטרסים הנדל״ניים הכבירים של הכנסייה, באיזה מסמך שמראה שבאמת מגיע להם. וככה נולדה לה מתת קונסטנטינוס, מכתב רסמי דוגרי מזויף שכתב באשכרה קונסטנטינוס, קיסר רומא (כן, זה שהתנצר/פיצל את האימפריה ועוד), שבו הוא מבטיח את רומא ובערך את כל השטחים של האימפריה הרומית המערבית, לכנסייה. אותנטי בש.ק.ר.

כשאתה במאבק כוח פוליטי גדול מול כל העולם, מסמך כזה זה ממש שימושי, ואכן, במשך יותר מחמש מאות שנה, המסמך הזה שימש כל מני אפיפיורים במאבקיהם השונים עם השליטים הפוליטיים של אירופה. בשלב מסויים לשליטים הפוליטיים של אירופה קצת נמאס שלאפיפיורים יש את מכתב ה״תנו להם הכל״ הזה, והתחילו לחשוד שאולי, ייתכן, ולא באמת קונסטינטינוס הוא זה שכתב את זה. עד שהגיע הרנסנס ואנשים שוב התחילו להתעניין בלטינית ויוונית ולא סתם לדבר אותם, ולורנצו ואלה הוכיח בצורה כל כך מרשימה, שאפילו הכנסייה הודתה שכנראה מדובר בזיוף.

דמיינו שלפני עשרים או שלושים שנה, היו מתגלים מספר הקלטות, מוסרטות ומולקטות, שבהם אדולף היטלר היה מודה שכל רעיון השמדת היהודים הגיע אליו בעקבות פגישה עם חייזר ביערות בוואריה. ומומחים היו בודקים אותו, ולא מוצאים בו דופי. אז יש מצב שהיום, בפקולטות להיסטוריה, היו מלמדים על המפגש הזה, או לפחות מעבירים עשרות כנסים ומאמרים בלהתדיין אם הוא אמיתי או לא. עכשיו דמיינו מה יקרה למקצוע ההיסטוריה נגיד, עוד עשרים שלושים שנה, כאשר היכולת לייצר דיפ פייק מושלם טכנית, בזול, תעמוד לרשות כולם?

האינסטינקט הראשון שלי היה להכריז על מות ההיסטוריה. אם עץ נופל ביער, ואין לזה שום עדות, אז זה לא קרה. אבל במחשבה שניה, נראה לי שייתכן ולורנצו ואלה יהפוך להיות הפטרון הקדוש של היסטוריונים בעתיד. יש כמה חברות ישראליות מוצלחות, שעוסקות בחשיפה של הונאות כרטיסי אשראי. יושבים שם אנשים ממש חכמים, ומגדירים סימני סיכון. חלקם פשוטים יחסית (האם ה-ip של האדם זהה למדינה בה הוא מצהיר שהוא גר), וחלקם מתוחכמים יותר (אם המשתמש טוען שהוא בן 70, נגיד, אבל הוא מקליד בקצב ממש מהיר), וחלקם הם כל מני וקטורים של בינה מלאכותית שגדולים עלי. לורנצו קשישא, עשה בגדול את זה. הוא השתמש בכל מני כלים פילולוגיים והראה שהשפה שבה השתמשו בה בהצהרה, לא תואמת את המאה הרביעית, וכן את המאה השמינית.

זיוף טכני יהיה, בסופו של דבר, קל. זאת אומרת, הוא קשה ומרשים ומורכב, אבל מתישהו יונגש לאנשים בצורה קלה וזולה. וחלק מהמלחמה בו תהיה בלמצוא את החתימה הפיקסלית או את העיוות הטכני בקול שיוכיחו לנו שבטח מדובר בזיוף. אבל מה שיותר קשה, זה לבנות קונטקסט היסטורי נכון. שפה נכונה. כל הדברים שהיסטוריונים טובים בלחשוף. זה מגניב לחשוב על היסטוריונים בתור מקצוע לעתיד, אבל נראה לי שלבד הם לא יצליחו. כי היקף הזיוף והיקף המקורות הולך להיות פשוט גדול מדי, ולכן יש מצב שגם ההיסטוריונים יצטרכו להצטייד בכוחות-על טכנולוגיים. אני לגמרי יכול לדמיין היסטוריונים מצטיידים במערכות עזר, שמשתמשות ביכולות ניתוח שפה טבעית טכנולוגיות (NLP) כדי לסרוק טקסטים, לחלץ מהם ישויות, פעולות, שפה, עם אונטולוגיה סמנטית שמגדיר ההיסטוריון, והיכולת להגדיר סתירות וטווחי חריגה, ממש בדומה למה שעושים היום בחברות כמו Forter.

אני לא מכיר המון עתידנים שהתחזיות שלהם התממשו, אבל בצפייה האחרונה ב״הנסיכה הקסומה״, הקשבתי בעיון לתחזית של ווסטלי, שכאשר נשאל מדוע הוא חובש מסיכה, חזה שבעתיד כולם ילבשו אותם. בניגוד לתחזית של פוקוימה, יש מצב שהוא צדק.