לוליטה, שירה יפנית, מטאל, האחים בלום.

לפני שנים רבות התרועעתי עם בחורה חובבת מטאל. היא ניסתה להסביר לי, ברצינות שמאפיינת את חובבי הז'אנר, על הסוגים השונים, ההבדלים בניהם, וכמובן העומק הבלתי מובן לזרים של המוזיקה הנ"ל. אני הסברתי לה שהכל נשמע לי כמו גרסאות מסור חשמלי לנהמות "I am your master, Satan the Destroyer". מעבר לזה, כך טענתי, מטאל הוא סוג של ההפך משירה יפנית.

היקואים אומרים כל כך הרבה בכל כך מעט:

Now I see her face
the old woman, abandoned,
the moon her only companion

(Buson)

בעוד שמוזיקת מטאל עושה כל שביכולתה כדי לבנות מבנים גדולים, גרנדיוזים, מלאי שאון וזעם, ופשר אין. הפרימה, הפתירה של פנכות קטנות כמו זו של בוסון, מספקת אותי הרבה יותר מאשר ההתמודדות עם ה-in your face של הנוהמים והמצווחים.

זה קשור, מן הסתם, בחיבתי למשחקים ובהיותי אובר-חוכם, אבל החידות, הארמזים, הרפרנסים הללו, שמתבלים יצירות, משמחים אותי עד אין קץ. לוליטה זרועה בהם – החל מהפתיחה שמגלגלת לנו את שמה על הלשון ("הילת ימי, להט לילוטתי, חטאי, חיי"), וכלה באלף ואחד משחקים ושכבות שנבוקוב (שמתנצל, אולי כחלק מהמשחק ואולי לא, על "הטרגדיה הגדולה שבכך שכתב את הספר באנגלית העילגת שלו", עילגת בתחת שלי, מה שנקרא) שוזר שם. ברור שכמו כל תבשיל – אם תשים יותר מדי תבלינים בלי בסיס טוב, או בשילוב לא נכון, יצא מגעיל.  נבוקוב ידע לעשות שיצא טעים.

עוד מישהו שיצא לו טעים להפליא הוא ריאן ג'ונסון. ג'ונסון ביים את "בריק" המבריק בתור סרט ביכורים, והסרט השני שלו "הנוכלים בלום" ("The Brothers Bloom"), הוא פשוט פנינה. כמו אוכל טוב, שצריך להיות קודם כל טעים, אפשר להנות ממנו סתם בפשט – מהצילום היפה, מהסטיילינג שמשאיר אותך בתחושה אל-זמנית להפליא, מהעלילה הכיפית (מי לא אוהב סרטי עוקץ?), מהדמויות אנושיות (סצינת הנשיקה היפהיפיה) ומגניבות (בנג בנג).

אבל כמו אוכל טוב באמת, כל  ביס בסרט הזה פשוט מתפוצץ בפה מטעמים שונים, מוכרים ומפתיעים. קריצות להיצ'קוק ולמרי פופינס, לאגתה כריסטי ולטרנטינו ולקוסם מארץ עוץ. במילים אחרות: ג'ונסון עושה ווס אנדרסון טוב יותר מווס אנדרסון. נכון, לפעמים זה קצת over the top, אבל זה בסדר – כל הסרט הזה הוא קצת over the top, והתוצאה הסופית היא עדיין הרבה יותר הייקו ממטאל. יצאתי מהקולנוע (רב חן, אולם קטן, עם מזגן רועש ופסים שמוקרנים יחד עם הסרט ש"אי אפשר לעשות לגביהם כלום", כמאמר הסדרן) מאושר כמו ילד בן 8 שראה את הסרט הכי מגניב בחיים שלו.

5 מחשבות על “לוליטה, שירה יפנית, מטאל, האחים בלום.

  1. אדר הגיב:

    *ספוילר*
    ואללה? אני ממש התאכזבתי ממנו. כל הסרט צפיתי שהוא יגמר באיזה טוויסט מחוכם ומגניב ומה שהוא בחר בו זה אבי כל הקיטש.

  2. *גם ספוילר*
    אני חושב שזה היה בכוונה, במעין הפוך על הפוך שכזה. אבל אפילו אם הסוף איכזב (ואותי הוא לא) – עדיין שאר הסרט כל כך חמוד…

  3. גל הגיב:

    תודה על ההמלצה (והספוילרים :)) צפיתי בשבע הדקות הראשונות אונליין ואחכה לDVD
    ועל לוליטה מגיע גם שפו לתירגום

  4. Anonymous הגיב:

    האסייתית נראת כמו דמות קומיקס (או מנגת) סטימפאנק. אני מאוהב בדמות כבר מהתמונה הזאת… מקווה שהסוף הקיטשי שמוזכר בתגובות לא יהרוס לי יותר מדי את הצפיה.

    ולא יכול להיות שנבוקובצ'יק התכוון לזה ברצינות… או שאולי הוא לא היה מרוצה מעצמו בדרך האופיינית לאמנים?

    מעט מאוד מטאל אני אוהב. בעיקר איירון מיידן, מאנוואר ואורפנד לאנד הישראליים. את מגהדת', למשל, אני לא אוהב בגלל שהמילים שלהם לא מספרים על דברים אדירים כמו תור אל הרעם, הכובשים הלבנים ושואות שנגרמות על ידי אלוהויות אכזריות. השירים שלהם גם מאוד ציניים ונוגעים בעיקר למציאות.

    נדמה לי שמצאתי את הבלוג על ידי חיפוש הספר Blindsight* (הוא כבר בחנויות! נגעתי בו!… אך לא קניתי… עדיין). במהלך הגלישה קראתי את הפוסט המספר על אסופת ("… המפלצות") הסיפורים הקצרים בנושא חנונים ישראליים. הסיפור על הבחורים הצעירים ומו"ד באמת "קרוב לבית". צריך למצוא זמן לקרוא אותו.
    האם מכיר את המערכון הבא בנושא מו"ד?

    * או שלא… אני מחפש את פ(י)טר וו(א)טס ואת ראיה עיוורת בגוגל ולא רואה פוסט בנוגע לספר בקורות הממלכה. ייתכן שבכלל לא שמעת על הספר ואני מדמיין את כל העניין. בכל מקרה בלוג מעניין ונשאר לקרוא.

  5. Kedorlaomer הגיב:

    הסוף לא קיטשי, אל תבהל מהמלעיזים. את הסיפור קל למצוא – "המחוננים" נמצא בכמעט כל סטימצקי. וכן, ברור שאני מכיר את המערכון הנ"ל, וגם יותר הומור גיקי משבריא לאדם אחד. את חלקו כתבתי :-).

    ברוך הבא לבלוג – תתפלא איך אנשים מגיעים לכאן. I know I do…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s