כשהייתי ילד, שאלתי פעם את אבא שלי מה היה קורה אם מטוס קרב מודרני, נגיד F-16, היה נלחם במטוסים ממלחמת העולם השניה. ציפיתי לקבל מין ״בום טראח״ ותיאורים צבעוניים, אבל אבא שלי חשב קצת, ואמר שלדעתו הפרשי מהירות הטיסה בניהם יהיו כל כך גדולים, שזה כאילו הם בכלל במימדים מקבילים. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל זו התחושה שקיבלתי כשראיתי את הוידאו הזה.

כמישהו שעוסק באומנויות לחימה יצא לי להתקל בהמון ״מאסטרים״, מטעם עצמם. אנשים שחיים בסרט קונג פו שבו הם הגיבור, ולרוב מעמידים גם עדות של מעריצים. והפנטזיה הסודית שלי ושל המון אנשים זה לראות יום אחד מישהו מהמאסטרים האלה הולך מכות מול מישהו אמיתי, שמבין עניין. רובכם לא ישקיעו 40 דקות מחייהם כדי לראות וידאו מכנס של אגודת הליפידים, וחבל. כי זה מה שקורה בסרט הזה.

מצד אחד יש את פרופ׳ רפי ביצור (שבדיוק נפטר שבוע שעבר), ממכון הליפידים בתל השומר. ומצד שני יש את ״ד״ר״ אריה אבני, שהיה פעם רופא, ובשנת אלפיים עבר ל-dark side. אבני הוא ה-poster boy של כל מתנגדי הרפואה למיניהם. הוא מטפל בהומיאופתיה, מאמין שהכל זה תיאוריות קונספירציה של big pharma, וכו׳ וכו׳. ובמהלך גאוני, החליטו בחברה הישראלית לטרשת עורקים, להזמין אותו לכנס החצי שנתי שלהם, כדי להתדיין על יעילות הסטטינים.

יש לי פה נקודה אישית. הדיבור נגד סטטינים הוא דיבור נפוץ מאוד אצל אנשי הפליאו ודומיהם, והוא דוגמה נהדרת ל-gateway drug לאנטי-מדע. זה מאוד משכנע, הסיפור הזה שיש תרופה שדוחפים לכולם כי חברות התרופות ובעצם יש המון דרכים אחרות להתמודד עם זה ומליון תופעות לוואי ולא צריך בכלל. אותי זה שכנע. בהרצאה הזו קודם כל קיבלתי שיקוף יפהיפה לכמה אני לא מבין שום דבר במחקרים מדעיים, וכמה כל ה״ידע״ התזונתי שלי, שהייתי גאה בו פעם, יכול להיות מוטה בקלות מאג׳נדות וטרנדים. כן, גם אני.

אבל הדבר השני שמדהים כאן הוא דו-שיח החירשים שמתנהל כאן. על איך הפאנל הזה הוא פשוט דוגמה מדהימה לאיך הפוסט-אמת מגיעה לכל פינה בחיינו. פרופסור ביצור עושה מעשה מדהים לדעתי: הוא מביא בעשרים דקות כמות עצומה של מחקרים, ומתמודד מראש עם 99% מהטיעונים נגד – החל מהמעורבות של big pharma בדחיפת הסטטינים וכלה בתופעות הלוואי השונות, ועושה את זה בצורה שגם הדיוט כמוני יכול להבין.

ואז עולה אבני. עם מצגת מיקימאוס שנראה כאילו קיבל במייל עם הרבה פורוורדים, ופשוט לא מתייחס לאף אחת מההפרכות שעלו לפניו, ופשוט אומר דברים. בלי לנסות להוכיח אותם. יש לו שקף שפשוט אומר ״סטטינים עושים כאבי פרקים ודיכאון ובלה בלה בלה בלה״. וזהו. הוא כתב את השקף לבד. אחד מראה מחקרים מפורטים, שנעשו על ידי חוקרים עצמאיים ומטה אנליזה וכל האינטרקוננטינליה שמראים איך אין תופעות לוואי כמעט, או שהן זניחות, והשני פשוט לא מרגיש צורך לשחק במשחק ההוכחות, ופשוט אומר מה שבא לו.

זה אנטי קליימאקס מטורף. תחשבו על זה: המאסטר שטען שהוא בלתי מנוצח כרגע got his ass handed to him on a plate, ואז קם, והמשיך לטעון שהוא בלתי מנוצח. This is not how showdowns work!!!

וזה לא רק ברפואה, הרי. הבעיה עם עידן הפוסט אמת היא שזו משוואה לא סימטרית להפליא. להוכיח שמשהו הוא אמת יותר קשה מאשר סתם לשקר או להמציא משהו, והרבה פעמים ההוכחה היא מסובכת וקשה להבנה. אבל הדבר המדהים הוא שאני בטוח שיש אנשים שיראו את אבני וירגישו שהוא תפקד מצויין בפאנל הזה, למרות שלא הביא תיקוף אחד או מחקר אחד לגבב שלו.

ככל שעובר הזמן, אני תוהה איך, איך אפשר לנצח את הפוסט-אמת. חלק מזה זה חינוך. זה קשה לאללה. אבל חלק זה זה שיקום האמון במוסדות הידע שלנו. אני חושב הרבה על איך לעשות את זה. אם יש לכם רעיונות – אנא, חלקו עמי.