ג'יימס בונד, סוכן חשאי
לובש חליפה ועונד שעון אומגה
כמה משעמם לו.
יש לו רשיון להרוג,
אבל כמה זה כבר קורה?
במחלקה הראשונה של חברות התעופה
עוד לפני הקיצוצים
עדיין, הטיסות המרובות עוברות באותו קצב.
גם ג'יימס בונד עומד בתור בביקורת הדרכונים,
משקר שארז לבד.
בין גיחה לגיחה, בין מבצע למבצע,
בעצם רוב הזמן הוא בחדר המלון.
במדינה האקזוטית, מעטים הערוצים דוברי האנגלית.
ג'יימס בונד והשומר בחניון דומים.
שניהם הרי בעסקי הבטחון
ושניהם נשטפים בטיפי טיפין ההשתנות של חדשות היום.
ברשת ב' בטרנזיסטור,
וב-CNN, עטוף בחלוק יוקרתי.
קורות ממלכת עילם 
(-:
אהבתי
אולי זה לא כל כך זוהר להיות ג'יימס בונד,
אבל כמה זיונים משיג המאבטח? והוא עוד בטח רוסי, או אתיופית.
וכשהוא עומד בתור בביקורת הדרכונים, אני בטוחה שבדרכון המזויף שלו לעולם לא נרמז שהוא ערבי.
אז החיים שלו די נעימים.
בהשוואה, כמובן.
איזה יופי של שיר.
שיר מדליק!
הזכיר לי קצת בי-סייד של פלסיבו שביקרו כאן לא מזמן, miss moneypenny
http://www.azlyrics.com/lyrics/placebo/missmoneypenny.html
אפשר להיות הראשון שמלחין?
איציק – בשמחה! שלח לי את התוצאות!
בדיוק אתמול ראיתי לראשונה את ד"ר נו, והתחלחלתי עד עמקי נשמתי מהסצינה שבה אורסולה אנדרס מספרת לבונד על האונס שעברה ("הוא בא אליי הביתה ואתה יודע איך זה… שרטתי לו את הפנים אבל הוא היה חזק ממני") והדבר היחידי שמפריע לו בסיפור הוא שהיא נקמה באנס ("אל תהפכי את זה להרגל").
ככה שכרגע אין לי יותר מדי סנטימנטים לבונד המסכן.
Nice try, though
כתבת ממש יפה.
רותי ,קורים דברים מוזרים כשאנחנו רואים סרטים נוסטלגים – הצייטגייסט לפעמים מפתיע אותנו, לטובה או לרעה. דבר דומה קרה לי כשראיתי את מרי פופינס לא מזמן…