אני בן 40 ויומיים, ותכננתי לכתוב משהו אחר לגמרי, אבל מישהו שאל בפייסבוק איך הוא יכול לשפר את מדינת ישראל. אז הנה משהו שהבנתי, עכשיו שאני זקן: אובונטו. לא מערכת ההפעלה הלינוקסית שבה זה לא היה קורה, אלא אובונטו, המושג המקורי, שמשמעותו בגדול היא ״I am because we are״. ההכרה שהאנושות שלי והאנושות של אנשים מסביבי קשורה.

אני חושב שהקיום האנושי שלנו, ההצלחה והשגשוג שלנו כמין וכחברה, בנוי על ההכרה הזו, ולצערי היא הולכת ומתמעטת. מה שמחליף אותה, הוא פריים מאוד צר. צר מבחינת זמן, וצר מבחינת חברה. הספוילר, מה שגרם לי להפסיק לעשן בספר של אלן קר, הוא התובנה הקטנה והבסיסית שהסיגריות לא עונות על הצורך בסיגריה, ברגיעה וכו׳, אלא הן יוצרות אותו. זה היה רגע a-ha מטורף, שאחריו פשוט לא נגעתי יותר בסיגריה. בסייבר קוראים לזה חולשה לוגית.

בעליה לגשר רוקח, זה שמדלג מעל נמיר, יש פקק. כמעט תמיד. הפקק הזה נוצר מאנשים שמנסים לעקוף את הפקק, חותכים, מנסים להשתלב לקראת סופו, ואז בעצם יוצרים את הפקק. אני קורא לו הפקק על שם מ.ק. אשר. מה שאנשים לא מבינים הוא שבעצם המעשה הזה שלהם, הם אולי הצליחו להרוויח דקה וחצי בפקק, אבל לא רק שיצרו את אותו פקק ספציפי, אלא חיזקו את התרבות שבעצם תיצור אותו כל יום. זה כל כך נגד האינטואציה שלנו, אבל זה נכון. לאט זה מהר. להיות פראייר זה בעצם לוודא שכולם יסעו חלק יותר, וכולם גם כולל אותך.  כל מי שמזהים את הסביבה או מנצל את סביבתו, בעצם כורה את הבור עמוק יותר, יוצר מעגל קסמים. כי אז יותר אנשים ינסו לעקוף ובעצם יצרו פקק גדול יותר, שידרבן עוד אנשים לעקוף.

בעידן כל כך אינדיבידואלי, זה נשמע מאתגר לבקש מאנשים לחשוב על הסביבה והאחר. אני אפילו לא מנסה לשלוף את הטיעונים המוסריים והרגשיים. אבל אפילו בלעדיהם, פשוט תועלתנית, זה באינטרס שלנו, רק שהאינטרס שלנו נוגד את האינסקטים שלנו. זה כמו לשתות מי מלח, כמו להמשיך לחפור גם כשאתה בבור כי זו הפעולה הכי מתבקשת. אני חושב, אבל אם היה דבר אחד שהייתי מבקש ללמד את העולם, הוא זה. אם יותר אנשים יצליחו לחשוב ככה, ולפעול ככה, העולם ליטרלי יהיה מקום טוב יותר. 

אבל מה זה ״זה״?

זה, הוא היכולת לחשוב מערכתית. מעבר לאתה, ומעבר לעכשיו. זה להבין שיש פעולות שהאפקט שלהם דחוי בזמן, וזה בסדר. זה להסתכל על הסיטואציה מבחוץ, לחשוב עליה מופשט ולא רק בחוויה האישית שלך, לשחק איתה בראש, ללוש אותה, לנסות לנתח ולעצב אותה מחדש. מי שיעשה את זה למערכת הפוליטית, למשל, יבין כמה הרס הדמוקרטיה הוא בעייתי, גם אם אתה ימני, כי מתישהו יכול להיות שהשלטון יתחלף, אבל התשתית הדמוקרטית התפוררה, אז אפשר להפעיל את אותם כלים, רק נגד הצד שלך. ויש עוד מישהו שתוהה למה זה חשוב ללמוד היסטוריה, או פילוסופיה?

**בקשה מנומסת**

אני מנסה ש״קורות ממלכת עילם״ יהיה פיסת העולם הקטנה והעצמאית שלי באינטרנט. אם אהבתם את מה שקראתם, אשמח אם תרשמו לעדכונים במייל (בפינה השמאלית העליונה אם אתם על המחשב או בתחתית המסך אם אתם בנייד יש כפתור) וגם תשתפו חברים, כי קוראים זה האנרגיה של הכותבים, וכי עצמאות זה אומר גם בלי פייסבוק. תודה!