מדריך גוטמן לגרגרן בפירנצה

הערת העורך:

נכתב בסביבות 2002, רוב המידע לדעתי עדיין רלוונטי. אשמח לעדכונים.

מדריך גוטמן לגרגרן בפירנצה

פירנצה. כן, כן, עירו של דנטה ודונטלו, ברונולסקי (וברלוסקוני?), אופיצי וכו'. פנינת הרנסאנס. למי איכפת. הרי ברור לכולנו שהסיבה האמיתי שהגענו לכאן היא לסבוא עד זרא, ושכל האומנות הזאת זה סתם כסת"ח כדי שלא נראה כמו ברברים לחלוטין לחברינו האשכנזים. איזה יופי. דאנטה. יאללה יאללה, איפה הפיצה? יפה. אז בשביל זה אני כאן. אחרי ארבע חודשים וקצת בעיר הזאת, שאליה הגעתי עם המילה Cibo חקוקה על מצחי ובלי כוונות להתנצל על זה, אני חושב שיש לי איזושהי יכולת להצביע על איך אפשר לפתם את עצמך כאן. אם אתם רוצים אומנות וארכיטקטורה וכו' אתם יודעים לאן לפנות (www.italiaforashkenazim.com או כל אחד מהאחרים). לא אלי (כמובן שהייתי בכולם, מה אני נראה לכם, בור? יאללה יאללה, איפה הפיצה?!).

עכשיו, פירנצה, ואיטליה בכלל, היא מקום מסוכן מאוד עם אוכל. המקומיים יודעים יפה מאוד למה באתם, ויש להם כל כוונה לגזור קופון מזה. תוסיפו לזה את מסורות האוכל המסובכות גם ככה של האיטלקים, העובדה שכל מקום באמת מאוד שונה מאוד אחד מהשני (רוב הבישול שאנחנו מכירים בתור "איטלקי" הוא בכלל מאיזור נאפולי. אם תמצאו פיצה בצפון רוב הסיכוי שהיא עברה את הנתיב נאפולי-ארה"ב-צפון איטליה Can you say tracerout boys and girls?))( ותקבלו בלגאן. אני מצהיר מראש שרוב מה שאני מכיר זה פירנצה. ברומא אני תייר בדיוק כמוכם
.
כמה מילים על תרבות האוכל האיטלקית:
האיטלקים הם עם דפוק בשכל. There's no way around it. הם מהעמים המוזרים ביותר שיצא לי לפגוש, מלאים בניגודים (רגשות לאומיים חזקים אבל בוז מוחלט למדינה שלהם, אם בכלל הם מכירים בה). בקטע של תרבות האוכל הם מאוד נוקשים. מאוד. הבעיה היא שהם הבינו מזמן שנוקשות לא עושה כסף. כך שהם מתגמשים, ומתחילים לצאת מהקונכיה שלהם. אבל הם לא מרגישים עם זה טוב עדיין מה שמביא מדי פעם לקיטונות בוז שנשפכים כאשר אתה לא משחק לפי החוקים שלהם, או להקמה של תנועות כמו Slow Food (www.slowfood.com). אם לשחק או לא זו כבר בחירה שלכם. אני עשיתי את זה עד רמה מסוימת. יש אנשים שלא מסוגלים. למשל, הקונספט של צמחונות הוא עדיין בגדר curiosity בשביל האיטלקים (כפי שיכולה לספר לכם גברת מלכין). רק בתור דוגמא, איטליה הייתה המדינה המערב-אירופאית האחרונה שנפתח בה סניף של מקדונלדס, ב87 (!), ומקדונלדס כל כך ניסו ללקק לאיטלקים שזה הסניף היחיד שיש בו פסיפסים ומזרקות בתוך הסניף.

לוגיסטיקות:

הערה על סדר: הסדר כאן הוא, לפי מיטב מסורתי, אסוציאטיבי מאוד. יכול להיות שאחר כך, בעזרת הקאטאנדפייסט הנדיב של וורד אני אשנה את זה למשהו יותר מדריכים.

הערה על ההמלצות: כמובן שרוב ההמלצות כאן הם דברים שבאיזור השכונה שלי, קרי איזור st. Croce רבתי, אם כי יש מדי פעם מעברים לחלקים רחוקים יותר של העיר.

הערה על שמות וכיתוב ותעתיק: אני זרקן איום, ולפעמים אין לי כוח ללחוץ על קונטרול שיפט, כמו עכשיו למשל, אז אני כותב את השמות האיטלקיים בעברית. וגם כשאני כותב אותם באיטלקית אני מין הסתם עושה שגיאות כתיב. אני בטוח שסתדרו, כי אתם כל כך מוצלחים.

הערה חשובה על כתובות: כמעט ליד כל כתובת, ליד מספר הרחוב, מצויינת הספרה r. הכוונה היא לRed או Rosso, מאחר וכמעט בכל רחוב בפירנצה יש שני סטים של מספרים לבתים, אדומים וכחולים. רב הבלבול. גם אם לא ציינתי r זה כנראה אדום.

הערה על פרטים: עשיתי מה שיכולתי, וזה בעצם היה החלק הכי קשה בכל כתיבת המדריך הזה, להתרוצץ ולאסוף את כל הכתובות ומספרי הטלפון. אז בחלק מהמקומות אין – ראו ווידוי על עצלנות שתי הערות למעלה.

הערה על זמני פתיחה וכו': ברובם לא ציינתי, כי הזמנים די קבועים בכל המסעדות. רוב המסעדות הטובות בעיר סגורות בראשון, ואילו שלא סוגרות בשני. חלק לא מבוטל מהמסעדות נסגרות בחודש אוגוסט, כאשר האיטלקים (שקיומם בפירנצה גם ככה מוטל בספק, יש לציין) עוזבים את העיר ונוסעים לווקאנצה שלהם, ומשאירים אותה בידיהם האמונות של מאות אלפי תיירים. ראו הוזהרתם.

הערה על הערות: טוב, די להתחכם, איפה האוכל?

הנה האוכל:

נתחיל בשעות. בוודאי כבר הסברתי את זה לחלק ממכם, אבל באיטליה יש סדר. איך אפשר לאכול את הפודינג אם לא גמרתם את הבשר ?
ארוחות בוקר בקושי אוכלים כאן. בטח שלא במסורת של הארוחת בוקר ישראלית/אמריקאית/אנגלית (רחמנא ליצלן!). אז מה כן אוכלים? מה שנהוג הוא לחטוף קפה בעמידה בבר (אם יושבים משלמים פי שלוש!), יחד עם מאפה (paste באיטלקית) באחד הבארים או המאפיות. איפה עושים את זה כמו שצריך?
1.בבאר שמול בית המשפט (יורדים מהפלאציו ווקיו לכיוון סנטה קרוצ'ה)
2.באר נחמד מול Angies Pub ב Via dei Nerri
3.בית הקפה הפינתי הראשון מצד שמאל שתגיעו אליו ב Via Guelfa.
4.עוד מקום נפלא להתחיל בו את הבוקר בסטייל הוא קפה Chiar Scur, שנמצא בVia del Corso 36r. זה אחד מהמקומות האלה שלוקחים את הקפה שלהם מאוד ברצינות, ומזכיר קצת את ארקפה (או להיפך?). המאפים זולים.

(הערת צד על קפה: כשמבקשים פה "קפה" מקבלים אספרסו. והוא זול וטוב.וזהו)

עכשיו, זה מביא אותנו לנושא מורכב באיטליה: מאפיות וקונדיטוריות. מאפיה זה Forno באיטלקית, וקונדיטוריה זה Pasticceria. עכשיו, ברוב המקרים תהיה איזושהי חפיפה – במאפיות ניתן יהיה לקנות דברים מתוקים ולהיפך. אבל כמו שאר הדברים באיטליה (ובאודיו!) החנויות המתמחות הן הטובות ביותר.

מאפיות – מה קונים: רוב מי שמגיע לאיטליה מתרשם מאוד לרעה מהלחם. ללחם האיטלקי יש נטייה להראות נהדר, אבל כשטועמים אותו הוא מזכיר בטעמו משהו בין סיד לכדורסל. הסיבה העיקרית לכך הוא שהוא נטול מלח. הסיבה ההיסטורית, או כך מספרים לי, היא שמלח היה דבר מאוד יקר, אז לא שמו אותו בלחם. הלחם הקלאסי בלי המלח הוא Toscano, יעני לחם טוסקאני. ואני חייב להודות שמתרגלים, אחרי כמה חודשים. ולפעמים זה אפילו נחמד. יש לו טקסטורה כזאת שפשוט בנוי לניגוב רטבים. ואם בוזקים עליו קצת מלח אז זה בכלל בסדר. אבל, לאחר מחקרים עמוקים נתגלה סוג הלחם האיטלקי הטעים! קוראים לו Panne Pugliesi, והוא מגיע מאזור פוליה, בדרום, והוא עם מלח וטעים. הרבה יותר אוורירי ורך. מושלם לסנדוויצים.
עכשיו, בנוסף לזה, בכמעט כל מאפיה תמצאו משהו שישראלים קוראים לו פוקצ'ה – משהו גדול כזה, טבול בשמן זית, בצבעי צהוב. המקומיים קוראים לזה schiacata (סקיאצ'טה) באיטלקית, וזה הרבה פחות ספוגי מהפוקאצ'ה, שהרבה יותר נפוצה בצפון (המקור המוחלט שלה לא ברור, כי יש גם פוקאצ'ות ברומא, אבל היא גם מאוד פופולארית באיזור ליגוריה, בצפון מערב איטליה). זה טעים מאוד, ולפעמים זה מגיע עם כל מני דברים. הכי מוצלח זו זו עם הזיתים בפנים – אני יודע שזה לא נשמע משהו, אבל זה טעים, וריבוע כזה יכול לסדר אותכם להרבה זמן. עכשיו, אם הגעתם למאפיה ובדיוק אחד כזה יצא מהתנור והוא מהביל, אז אני ממליץ בחום לקחת לפחות ריבועון. הערה אחרונה לסיום: אף אחד פה לא שמע על ג'בטה, או צ'פטה או איך שצריך להגיד את זה. באמת.

מאפיות מומלצות:
1.Forno על Ghibelina פינת Via de Maci .: מאפיה נהדרת, עם אוסף אדיר של לחמים, וכולם, אבל כולם טובים! יש להם פיתות (panne arabo) ובגטים והכל טעים נורא. השמועה אומרת שהבעלים הוא אופה צרפתי, מה שמסביר את האיכות…
2.הforno הירוק – שלט ענק ירוק שכתוב עליו Forno שנמצא בפיאצה שליד החניה של ה שוק המרכזי (centralo marcato) . הלחם שלהם מאוד שונה מהלחם של המאפיה בגיבלינה, הוא הרבה פחות אוורירי, אבל יש בו טריות מטורפת – זה לחם שישאר טרי גם אחרי שלוש ימים. לא ברור לי אך הם עושים את זה. ובדרך כלל הוא גם חם כשקונים אותו.

קונדיטוריות (Pasticceria): כאן אנחנו נתקלים בעוד בעיה. האפיה האיטלקית, איך נאמר, מחווירה לעומת זאת הצרפתית. האיטלקים הם חפפנים, וטיפה זרקנים. ובאוכל זה הולך להם. באפיה, לעומת זאת, מרגישים את זה. לכן רוב המגדנות האיטלקיים הם ככה ככה. אז מה כן אוכלים? נתחיל עם זה שהכל עוד סביר אם אוכלים אותו מוקדם בבוקר. כשהוא עוד טרי. מאפים איטלקיים ממש לא מסתדרים טוב עם פז"ם. Pasta della nona זה משהו חביב עם קרם בלתי מוגדר, ששווה לנסות. מדי פעם הקרואסוני שוקלד שלהם מפתיעים, ולרוב נקראים "בריוש" דווקא (בדרך כלל ממולאים בפודינג שוקולד, ולא בשוקולד מומס). חוק אצבע אומר שאם יש על זה פירות יער טריים וקצפת קשה לפספס.

קונדיטוריות מומלצות:
1.ליד sketchy tunnel, ברחוב Borgo della Albizi 15 יש קונדיטוריה נהדרת. כמעט כל מה שטעמתי שם היה טוב, וגם מגישים קפה.
2.Forno Sartoni – גם מאפיה, אבל לדעתי העוגות שלהם טובות יותר. Via dei Cechi 34r.
3. Caffe Pasticceria Curtatone, נמצא על Borgo Ognissanti 167r, שזה קצת רחוק ממרכז העיר. לא הייתי אומר ששווה הליכה רק בשביל זה, אבל יש כמה מלונות באיזור, כך שאם אתם נשארים לישון שם זו בהחלט דרך טובה לפתוח את הבוקר. יש גם קאנולי סיצילאני, שבדרך כלל לא תמצאו ברוב המאפיות או הקונדיטוריות.
4.קונדיטוריה מצוינת שיושבת על רחוב Pietrafiana, בין שוק הפשפשים לכנסיית סן אמברוג'יה. לא מצאתי את המספר המדויק, אבל תראו המוני אדם מתקהלים. זה שם. (סיפור משעשע: כשהלכתי לבדוק מה המספר וכו', ראיתי חנות נעליים ליד המאפיה, ובה בובה משכנעת מאוד של חתול, יש שיגידו אפילו חתול מפוחלץ. החנות הייתה סגורה, ואני נבהלתי למדי כשבובה התחילה לזוז ולמצמץ בצורה חתולית ביותר. משיחה עם בעלי חנויות שכנות מסתבר שהחתול פשוט גר בחנות, וכנראה בחר את חלון הראווה כדי להפגין לבעליו כמה הוא שומר על הנכסים המשפחתיים.)
5.מאפיית החצות – מדובר במאפייה שלא פתוחה בבוקר בכלל, אלא עושה את כל האפיה בלילה, ומוכרת לחנויות. אבל, כמו הלחמי, אפשר להתגנב לשם בלילה וימכרו לך מה שיש. לא הכי מדהים בעולם, אבל אחרי שאתה מסתובב בשלוש בלילה, וריח האפיה מכה באפך, קשה להתאפק. וזה בדרך כלל מאוד מאוד טרי, על גבול החם. איך להגיע: המממ… אוקיי. הולכים על Via dei Benci בצד הרחוק מהכנסיה. אחרי הגלריה שמול ה internet train יש פניה ימינה מין סימטה שכזאת. פונים בה, ואז ישר שמאלה לרחוב שדי מקביל לVia dei Benci. ממשיכים איזה חמישים מטר ובפניה הראשונה ימינה, זה שם. (לקח לי ארבע חודשים לגלות איפה זה!)

טוב, די כבר עם המאפיות. תן לנו במסעדות, I hear you scream. מסובך. יש המון מסעדות בפירנצה. אפשר לחלק אותן בהמון צורות. טובות ולא טובות, לדוגמא. או "מסורתיות" וחדשניות.
נמשיך בשעות. ארוחת צהריים אוכלים ב12:00 עד 14:30 מ-ק-ס-י-מ-ו-ם. אחרי זה לא יגישו לכם אוכל, אלא אם כן אתן בחורות יפות, וגם אז רוב הסיכוי שלא (רוב החוקים באיטליה הם גמישים מאוד אם אתה בחורה יפה. כולל חוקי הגירה. נשבע.) ארוחת ערב אוכלים בין 19:00 ל22:30 או אולי אולי 23:00. אם תכנסו ב23:00 יסתכלו עליכם לא יפה ובמטבח כולם יקללו אותכם. מנסיון. בין לבין הסיכוי שלכם להשיג ארוחה במסעדה הוא אפסי. ואם כן, אני לא הייתי אוכל אותה, מלבד מקרים מאוד נדירים שיפורטו בהמשך. בסופי שבוע מומלץ להזמין מקום מראש, גם במסעדות פשוטות יחסית.

מה מזמינים ואיך:

למי שעדיין לא יודע, הארוחה האיטלקית הקלאסית (הידועה בכינויה "בואו נפתם את הישראלי עד כלות כדי שנוכל אותו אחר כך לצלות") מורכבת מ:
1.אנטיפסטי
2.פרימי פיאטי (מנה ראשונה) – בדרך כלל פסטה, ריזוטו או מרק.
3.סקונדי פיאטי (מנה עיקרית) – בדרך כלל בשר או דגים יחד עם
4.קונטורני (ירקות)
5.ולסיום – דולצ'י.
6.הדיג'סטיפים המועדפים על האיטלקים הם גראפה (שאיתה, כזכור גם אפשר להדליק מדורות), לימונצ'לו (תשאלו את יעל ואורי איך להכין בבית) ואמרו ((Amaro, שזה מין משהו שבמקור נועד לפתוח סתימות בביוב, אבל מתרגלים אליו מהר מאוד והוא עושה את העבודה יופי.

הערה לגבי המנות העיקריות: רובה המנות העיקריות האיטלקיות לא ממש הפכו להיות מפורסמות בעולם, וחלקן ממש טובות. בפירנצה משתמשים המון ברוזמרין, שהוא נהדר עם בשר. חלקן עשויות להפתיע אותכן בכמה הם לא איטלקיות ובו"ז כן (כל מני צלי וכו'). מנת הבשר הפופולארית ביותר בפירנצה היא הbistecca alla fiorentina, שזה פשוט המילה לסטייק. אבל זה לא סתם סטייק. נתחיל בזה שהוא מתחיל בחצי קילו. וזה הממש קטן. יסתכלו עליכם ברחמים. נהוג להזמין את זה לזוג, ואז הסטייק מטפס לאיזור הקילו-שניים. וכו'. נכון שסטייק זה לא מה שחושבים עליו כשחושבים על אוכל איטלקי, אבל ברוב המקרים מדובר על נתח מעולה, שמוגש medium rare במקרה הטוב, ועדיין גועה במקרה היותר טוב. כמשבקשים את הסטייק אל תעליבו את המלצר בזה שבכלל תגידו לו איך לעשות את הסטייק. הוא יודע. ואל תעזו לבקש מדיום. That means you Lola Brown. אם אתם מזמינים ביסטקה, תשקלו הייטב את מצב הרעב שלכם, ואת מה אתם מזמינים קודם. מדובר במנה רצינית מאוד, שהכניע גרגרנים כבדים ביותר. המחירים בדרך כלל מצויינים לפי מאה גרם או קילו. אם אתם רוצים לדעת כמה תשלמו תשאלו מה המשקל קודם.

עכשיו ברור לחלוטין שאף איש שפוי בדעתו לא יכול לאכול ככה כל הזמן, ולכן יש מדד משתנה של בוז שתספגו מהמלצרים לפי מה שלא תזמינו. אם תוותרו על האנטיפסטי והדולצ'י, עוד תהיהו בסדר. אם תזמינו רק סקונדי, הוכחתם שאתם גברים תאווי בשר, אם כי מזלזלי מסורת. אם הזמנתם רק פסטה, או אז הוכחתם שאתם ניאנדרתלים קולינריים, שחונכו על ארוחות טלוויזיה תוך כדי צפיה בMr Ed ועצם העובדה שמגישים לכם אוכל היא בושה למסורת הגסטרונומית האיטלקית.

כמה מילים על אוכל טוסקאני: לא בדיוק מה שחושבים כשחושבים על אוכל איטלקי. יש פסטות, אבל הדגש העיקרי הוא על מאכלים מבוססי ירקות, כמו שעועית, תרד, אפונה וכו'. מאוד פופולארים בטוסקאנה הם מרקי הלחם – מדובר על מרקים עשירים מאוד שמכילים כמות לא מבוטלת של לחם יבש שמתערבב עם המרק, ויוצר משהו נזידי-עיסתי-please sir may I have some more שכזה. בא בשני טעמים עיקריים: Papa el pomadoro – מרק שהטעמים העיקריים בו הם עגבניות וריחן, וribolita, מרק ירקות כללי יותר עם כרוב שחור (Cavelo nero) ובדרך כלל גם עם Panceta (קיבת חזיר) או, באופן יותר מסורתי Guancala, שזה לחי חזיר. מוצלח. 1

אז איפה אוכלים באמת (או: שולחן עורך)

מסעדות "איטלקיות" קלאסיות: הבעיה היא שקשה מאוד לזהות מבחוץ איזו מסעדה טובה ואיזו לא, מאחר וכולן נראות אותו דבר, והתפריט די זהה בכולן: בכולן תמצאו את הפפה אל פומדורו ואת הביסטקה. מה שמפריד אותם משאר המסעדות בפירנצה הוא פשוט איכות החומרים שלהם ואיכות ההכנה. תלמדו מהטעויות שלי, ילדים. ואל תרוצו עם מספריים.

1.Tratoria Anita: מסעדה שנמצאת אוף Borgo di Greci (הרחוב שבו גרתי, זה שמחבר את ה Palazzo Vecchio לSt. Croce). כשחושבים על טרטוריה איטלקית, פשוטה וטובה, חולמים על המקום הזה. יש להם תפריט צהריים שכולל Primi, Secundi וContorni בחמש וחצי יורו. 5.5 יורו. וטעים. ומשתנה כל יום. ללא ספק העיסקה הטובה בעיר. יחד עם הCoperto (מושג יסוד במסעדנות איטלקית, שמשמעותו "cover charge", ושבדרך כלל מכסה את הלחם שמגישים לכם, ופוטר אותכם מלהשאיר טיפ. בדרך כלל יורו או שתיים לאדם) של יורו, וחצי יורו על בקבוק מים מינרלים, תגמרו פה ארוחה בשבע יורו. שזה ללא ספק הכי הרבה אוכל שתקבלו בפירנצה בשביל הסכום הזה. בערב שמים מפות על השולחן, המלצרים לובשים פפיונים, והמחירים וגם הרמה עולים. בערב מאוד מומלץ להזמין את ה Taligerini alla Anita, שזו מין פסטה מוקרמת בתנור עם שמנת ובייקון ופטריות ומאוד מאוד מאוד טעים. אכלנו שלושה אנשים, כל אחד פרימי וסקונדי, שתי מנות קונטורני משותפות ובקבוק יין ב18 יורו ושילמנו שמונים יורו. לא מאוד זול בערב, אבל מאוד מומלץ. סגור בראשון. כמו רוב המסעדות הטובות בפירנצה.
(Via del Parlascio 2r, טלפון 055218698. איך להגיע: הפניה הראשונה ימינה בבורגו די גרצ'י כשבאים מכיוון הפלאציו ווקיו. יש שילוט.)

2.Tratoria Mario: יש תור, כמעט תמיד. המקום פתוח רק בצהריים, וסגור בראשון. זה לא המקום לארוחה ניחוחה עם בת זוג. תמיד הומה אדם, ורוב הסיכוי שיושיבו אותכם בשולחן אחד עם זרים. הדבר היחיד שחסר שם זה את הבחור מטעמי שצועק "לבלוע, לבלוע, לא ללעוס". המטבח הוא די קטן, ומאחורי זכוכית שקופה. יש סירים ענקיים, מלצריות וותיקות ותפריט שכתוב על לוח. אוכל מאוד פשוט, מאוד מאוד מאוד טעים ומאוד טוסקאני. זה אוכל בעיקר מבושל, ופחות צלוי אפוי או מטוגן – מין הגירסא האיטלקית למסעדת פועלים על אוכל של אמא. רק שהאמא איטלקיה ולא מרוקאית. יותר יקר מאניטה, אבל גם לא מאוד יקר. פרימי וסקונדי יעלו לכם ביחד עם שתיה בערך 13 יורו.
(Via Rosina 2r, טלפון 055218550, לא מקבלים כרטיסי אשראי)

3.Ilatini. מסעדה סופר מוכרת , סופר פופולארית וענקית. גם כאן תקבלו אוכל טוסקאני מעולה, עם מנות ענקיות ומפוצצות. בדרך כלל מה שנהוג לעשות כאן זה פשוט לחכות למלצר, ואז הוא אומר לכם מה יש ורושם את ההזמנה, בלי ממש תפריט. כאן יצפו מאוד שתאכלו את הכל, החל מהאנטיפסטי וכלה בקינוח. ומין הסתם גם יצ'פרו אותכם בכל מני ממתקים וכוסות יין בחינם. על הארוחה בדרך כלל משלמים מחיר קבוע, לא ממש משנה מה מזמינים, שנע בין 28 לשלושים וקצת יורו לאדם, ומקבלים אוכל ויין שיכולים להספיק לשבט קטן. הביסטקה שלהם היא מהטובות בעיר, ואני גם מאוד נהנתי מהמנת עגל ברוזמרין שלהם. אי אפשר להזמין מקומות, ולכן צפו לעמוד איזה שעה בתור בכניסה למסעדה (גם פה נהוג ללכת לפי זמן גוטמן, כאשר יבטיחו לכם "Venti minuti"). האם שווה את זה? המממ… אפשר לאכול טוב מאוד בכסף הזה במקומות אחרים, אבל האוכל כאן הוא בהחלט טוב, ואם יש לכם סבלנות או אין הרבה תור, בהחלט שווה. (Via dei Palchetti 6r, טל': 055 210916)

4.Osteria de Benci בVia de Benci. קצת יותר זול מ Ilatini וטיפה פחות טעים, אבל אפשר (ומומלץ) להזמין מקום, כך שלא תעמדו בתור. ביסטקה טובה, ומגוון מאוד מעניין של פסטות לא שגרתיות כל כך (הגירסה שלהם לספגטי אובריאנקו, או "ספגטי שיכורים" היא חמוצה מאוד וסגולה. מאוד שונה ממה שאני עושה). מבחר היינות די דלוח. (Via dei Benci 13r, טלפון 0552344923)

5.Buca Lapi – Buca משמעותו בתרגום מילולי "חור" אז זה ה"חור של לפי". בדרך כלל מדובר על מסעדות שנמצאות במרתפים. אחת האופציות היותר יקרות ויותר טובות שאפשר למצוא בפירנצה. שירות יוצא מן הכלל, אוכל מעולה, אבל יקר! לפחות חמישים יורו לבנאדם לארוחה מלאה עם יין נחמד.
(Via Trebbio 1r, טלפון 055 213768. זה רחוב ממש קטן, שנמצא באיזור פיאצה אנטיניורי)

6.Osteria de Macci: לא אכלתי שם בעצמי, יש לציין, אבל שמעתי דברים מעולים. על Via de Maci, לקראת הסוף, מול צ'יבראו.

7.Cibreo/Tratoria Cibreo: צ'יבראו היא אחת המסעדות המפורסמות בפירנצה, עם מחירים בהתאם. מנה עיקרית תעלה לכם בסביבות החמישים יורו. בטרטוריה, שצמודה למסעדה, זה הרבה יותר זול, אם כי פחות מעוטר. עדיין לא הבנתי אם מדובר על אותו מטבח בדיוק, או רק מושפע ממנו. בצ'יבראו עצמה לא אכלתי, אבל הטרטוריה היא נחמדה. המנות קטנות למדי, ואין שום איזכור אפילו לפסטה – מדובר ללא ספק בחוויה מאוד שונה מרוב המסעדות שרשומות למעלה איפה שתקבלו מנות מפוצצות. הבישול הוא טוסקאני טהור, עם מעט מאוד השפעות של איזורים אחרים, כך שהטעמים לא מאוד עזים (ממש לא בישול דרומי). בטרטוריה אי אפשר להזמין מקום, כך שגם כאן תצטרכו לעמוד בתור. נחמד, אבל לא נפלתי. בהחלט שווה בשביל לראות את השוני.
(Via dei Macci 122r, טלפון 0552341100)

8.Aquarello – אחת משלושת מסעדות הדגים הטובות בפירנצה, עם התמחות באיזור סרדיניה. מנסיון אני יכול להגיד לכם שהסרדינאים יודעים איך לטפל בדגים. מומלץ ולא זול, אבל שווה. (Via Ghibellina 156r, טלפון 0552340554)

9.Fuor d'acqua– המסעדה לחובבי דגים ופירות ים. פתוחה רק בערב, והדגים יצאו מהמים שעתיים לפני שאתם נועצים בהם מזלג (הם נשלים מהים ליד פיזה כל ערב, ומשונעים מהר לפירנצה). טרי ברמה מטורפת, עם טעמים מאוד עדינים שלא מאפילים על הטעם הבסיסי של הדגים ופירות הים. המסעדה נמצאת קצת מעבר לחומות המערביות של העיר, מהצד השני של הארנו. זה גם חתיכת הליכה, וגם מסובך לנווט. קחו מונית. (Via Pisana 37r, טל: 055 222299)

10.Francescano – המסעדה הפשוטה ביותר באימפריית בולדבינו (Boldevino). נמצאת על אותו רחוב כמו בולדבינו המסעדה ובולדבינו האינוטקה. האימפריה כולה היא בבעלותו של יזם סקוטי, וכוללת מלבד כל המוזכרות להלן גם את Becofino (בהמשך). טרטוריה פשוטה, טיפה יותר יקרה מהממוצע, עם אוכל פשוט וטוב. אכלתי פה פסטות עם ראגו של ארנבת ושל חזיר בר (בנפרד) שהיו מעניינות מאוד. ממש ליד סנטה קרוצ'ה. בסופ"שים ובעונת התיירות שווה להזמין מקום מראש. (Largo Bragellini 16, ליד סנטה קרוצ'ה, טל': 055241605)

11.Ristorante Dino – מסעדה איטלקית מסורתית ושכונתית, שנמצאת טיפה רחוק ממרכז העיר, ולכן רוב מי שתראו אוכל כאן זה מקומיים. כל מה שטעמתי היה מצוין, אבל לציון לשבח מיוחד זוכים הניוקי, שהיו מהטובים שאכלתי באיטליה. (Via Maso Finguerra 6/8r, טל: 055 287088)

12.Goby's – גם קצת רחוקה ממרכז העיר, ולכן לא מאוד ידועה, מאוכלסת בעיקר על ידי מקומיים והאוכל מעולה. רמת מחירים בינונית, ושווה לעשות הזמנות מראש כי תמיד עמוס שם. בארוחות צהריים המקום מאוכלס על ידי טיפוסים מעניינים (מאפיוזות וגברים שמביאים את המאהבות שלהם לשם. נשבע.)
(Via del poercellana 9r, טלפון 055 284015)

מסעדות "חדשניות" יותר: האיטלקים סובלים מרגשי נחיתות מסוימים מול הבישול הצרפתי. הם יגידו שלא, אבל תאמינו לי שהם כן. ולכן, בתור קונטרה ל"נובל קוייזין" הצרפתי קם לו ה"Neuva cucina" האיטלקי. הבעיה היא שהאיטלקים לא ממש טובים בזה כמו הצרפתים. לפעמים יוצאים דברים ממש טובים, ולפעמים יוצאים דברים ממש רעים. טעמתי יותר מדי ריזוטואים שהיה להם טעם של סבון כלים בטעם לימון כי השף ניסה להיות יצירתי מדי, או טרין ירקות שהיה לו טעם של פרוסות של ירקות קרים ולא טריים על גבינה לבנה והזכיר לי יותר מכל אוכל צבאי. המעט שאני מציין כאן הן מסעדות שעושות את זה הייטב. רוב המסעדות כאן הן יקרות למדי, עם ממוצע של שלושים יורו לאדם, לא כולל יין.

1.Cantina Barbigani : לשם גילוי נאות, זו המסעדה שבה עשיתי את רוב ההתמחות שלי, כך שאני מכיר את המטבח היטב, ויכול להעיד שהוא מתנהל בצורה יוצאת מן הכלל. לאוכל כאן אפשר לקרוא "נאו-טוסקאני" – החל מצלי חזיר בר עם שוקולד, דרך ניוקי ערמונים ברוטב ארנבת וכלה ברביולי עם רוטב של פרחי קישאוים קצוצים דק עם בשמל וזעפרן. אחד מהרפתקאות הנאו-איטלקיות הטובות שיצא לי להתקל בהם. מומלץ בחום, אם כי לא זול. ארוחה מלאה תעלה בסביבות השלושים יורו לבנאדם, לא כולל יין. מבחר יינות מרשים מאוד (עם כי יש העדרות מסוימת של איזור פיימונט, וחבל. אני אוהב בארולו. לא שיש לי תקציב לשתות אותו…). לשמחתכם, יש לי חלק לא מבוטל מהמתכונים… המסעדה, דרך אגב, מעוצבת מדהים, ואמורה להיות המסעדה הכי Gay friendly בעיר. מה שזה לא אומר. (Via Sant'Egidio 13r, טלפון .0552480508 פתוח רק לארוחת ערב. המלצות מומלצות, אפילו כמה ימים מראש. )

2.Restaurant Ricchi: מסעדה של אחד מהמורים שלי, פיירלואיג'י קאמפי. התמחות בדגים ופירות ים מאוד טריים (עבדתי כמה פעמים במטבח וחלק מהעבודה שלי הייתה לנסות לגרום לאוכל לא לברוח מהצלחת). שילוב טעמים מאוד מוצלח (יש לי כמה מההמתכונים בבית) שלפעמים קורץ למטבחים אחרים, אבל אף פעם לא בורח רחוק מדי. אחת הפסטות הטובות בפירנצה היא הפסטה עם הלובסטר ופירות הים, ב18 יורו. לא זול באופן כללי, אבל מסעדה מעולה. בצהריים פועלת באותו מקום מסעדה אחרת, שמומלץ להתרחק ממנה. (Piazza santo Spiritto 9r)

3.Becoffino: חלק מאימפריית Boldevino (שמכילה גם את האינוטקה, הטרטוריה ואת פרנצ'סקנו). מעוצב להפליא, ומתפקד גם כבר יין (בעיקר באיזור הבאר). מסעדה מהסוג שתוכלו למצוא בקלות בניו-יורק או לונדון, עם השפעות איטלקיות על המזון, ומטבח עילי. קצת יקר בשביל מה שמקבלים (מנות די קטנות אך מעוצבות להפליא), וזה לא בדיוק הכי אוכל איטלקי בעולם, רק שתדעו. ידידה שלי שעבדה במטבח מספרת סיפורים לא כל כך נעימים, אבל לדעתי עדיין שווה. (Piazza Degli Scarlatti 1r, טל: 055290076)

4.Enoteca Pinchiori: המסעדה הכי טובה בעיר, או אמורה להיות. שני כוכבי מישלן, ומרתף יין מהטובים באירופה (הרבה מאוד בקבוקים מהמאה התשע-עשרה, לדוגמא), כשנכנסים אתה מבין שזה משהוא אחר לחלוטין. עם מחירים של חמישים יורו לאנטיפסטי ברור שלאכול שם לא אכלתי שם, אבל אם יש לכם תקציב בלתי מוגבל ובא לכם לנסות את הטופ של הקולינריה האיטלקית (לפי המדריך הצרפתי), זה המקום.
(Via Ghibellina 87, טלפון 055242777)

5.Cavello Nero: "כרוב שחור" באיטלקית, אחד המרכיבים של ריבוליטה, אבל לא בשביל זה באים לכאן. מסעדה קטנטנה, ומהטובות בעיר – גם פה יש בישול "נאו טוסקאני" עשוי הייטב. היונה מוצלחת מאוד, והפסטו שעשוי מכרוב שחור הוא מעניין, אם כי לא יהיה לטעמם של כולם. מבחר יפה של יינות, כולל כמה לבנים צרפתיים (שקשה למצוא ברוב המסעדות כאן). אם יש לכם תקציב לשרדונה של לואי ז'אדוף, כדאי מאוד…
(Via Dell'Ardignlione 22, טל': 055 29 47 44)

6.Café Concerto: בעייתי. בעצמי לא אכלתי שם. מצד אחד יש לה reputation כאחת המסעדות הטובות בעיר, ומצד שני שמעתי דברים מאוד לא טובים (בין השאר על סטייק סוס שגרם לאנשים להיות חולים). מאוד יקר גם. אם נגמרו לכם האופציות האחרות שווה לנסות, אבל אני הייתי הולך על האחרות קודם. (Lungarno Cristofo Colombo 7, טלפון 055677377)

7.Gustavino: וואו! מסעדה עם עיצוב מהמם, תעשייתי-מתכתי. הכל כמעט שקוף, כולל המטבח הפצפון. האוכל מוקפד מאוד, ואוסף היינות (בתוך חדר מזכוכית, כמובן) מרשים. אחת הבחירות הראשונות לארוחת ערב אלגנטית. רצוי להזמין מקום מראש. (Via della Condotta 37r, טלפון 0552399806)

Cibo Strano או "נמאס כבר מכל הפסטות האלה":

בהנחה שנמאס לכם לאכול אוכל איטלקי (ותתפלאו, גם זה קורה, אם כי הופתעתי מזה שזה קרה לי רק איזה שלוש-ארבע פעמים בחמשת החודשים שאני גר כאן), אז כן, יש בפירנצה מסעדות של אוכל בינלאומי. האיטלקים קוראים לזה "צ'יבו סטראנו" או "אוכל זר", וכאן דווקא קשה יותר למדוד את איכות המסעדה על ידי יחס המקומיים שאוכלים בה. מכל המסעדות ה"זרות" המסעדות הסיניות הן הנפוצות ביותר.

סיני: Mr. Hang על גיבלינה. ממש לא רע (ואפשר להגיע לדי רע עם אוכל סיני בפירנצה). יש גם אוכל תאילנדי, והמחירים די זולים. ארוחה לשניים בעשרים יורו. (Via Ghibelina 134 r, טלפון 0552344810(

יפני: סושי בפירנצה זה דבר די מסובך. נתחיל בזה שאין הרבה מקומות שאפשר לאכול אותו (בפירנצה יש את אותה כמות מסעדות סושי כמו בתל אביב, בערך, אבל הרבה פחות דוכנים, מזנונים ומקומות פאסט פוד שמוכרים אותו), והוא יקר כאן באופן שערורייתי. השיא ששילמתי על סושי היה 12 יורו למה שהובטח לי שהוא רול, ומסתבר שהיה קונוס. חמישים שקל לקונוס. הגזמה פראית. האיכות נעה בין מניחה את הדעת לטובה מאוד, אבל שוב – בכסף הזה אפשר לאכול מאוד מאוד טוב במקומות אחרים. הצעת השף: תתאפקו שבוע ולכו לגוסטאבינו במקום.

1.Momoyama: בעצמי לא אכלתי שם, אבל יש לי חברים שנשבעים באיכות הסושי. המסעדה גם אמורה להיות מעוצבת להפליא. (Borgo san Frediano 10r. טלפון 055 291840)
2.Eito – אם כבר סושי בפירנצה אז כאן. מעוצב מדהים. אוכל באיכות גבוה מאוד, מחירים גבוהים מאוד. (Via dei Neri 72r, טלפון 055 210940)

איפה לא: Roses, בית קפה-בר נחמד ואווירתי שמשרת הייטב גם את הקהילה ההומו-לסבית (הדי גדולה) של פירנצה, ומגיש סושי בינוני במחירים מנופחים מאוד. לא.

פיוז'ן:
1.Kitchen – לא ממש בתוך העיר, אבל נחשבת מסעדת פיוז'ן מעולה. השף הוא יפני שלמד בישול איטלקי, בא לפה והוחזר עם מהרה למקורותיו הניפונים. המטבח יפני, אבל עם השפעות איטלקיות. מעניין, ולרוב עובד היטב.
(Via Del Padule 25, Bango a Ripoli, טלפון 0556510556)

2.פיקאסו: שפית ישראלית שלמדה בצרפת ופתחה מסעדת פיוז'ן עם יוגוסלבי לשעבר בפירנצה. יותר פיוז'ן מזה יש? לשפית קוראים עדן, ואם היא בסביבה תמסרו לה ד"ש ממני. האוכל נע בין מנה שהוגדרה כ"סארייבו גריל" (קבב) לרביולי בחלב קוקוס (הדבר הכי קרוב לאיטלקי בתפריט), ואני חייב לציין שמדובר בשינוי מרענן אחרי כמה חודשים של פפה אל פומדורו. (Via dei Pepi, ממש ליד סנטה קרוצ'ה)

חומוס: למי שממש לא יכול להתאפק, מוכרים חומוס בינוני וחסר טעם בשני מקומות:
1.Amon – הטוב מבין השניים, מוכר גם שווארמה ומגוון מאכלים בפיתה אחרים. בהחלט במקום כשמתגעגעים. (Via Palazzuolo 26/28r, טלפון: 055 293146) (ממול, דרך אגב, יש חנות מגניבה נורא עם בובות מוזרות. שווה להעיף מבט.)

2.אני אפילו לא יודע את השם של המקום, שיכונה להלן "החומוסיה המגעילה", אבל הוא נמצא בתוך קונסטרוקציה שזכתה לכינוי "sketchy tunnel", מנהרה הנמצאת בהתחלה של Borgo Pinti ובהמשך הרחוב מVivoli, הגלידה המפורסמת (ע"ע). אכלתי שם פעם שווארמה וחטפתי קלקול קיבה שלא נדע. נזהרתי בפעם השניה והזמנתי רק חומוס בפיתה, שאותה לא גמרתי. מי שמכיר אותי מבין את ההשלכות.

כשר/ישראלי: אז ככה. יש מסעדה שנקראת Ruth's, וכשנכנסתי אליה הדבר הראשון שעלה במוחי היה "Godler's green". זה קצת מוזר לאכול ולדעת שכמעט כולם מסביבך יהודים. בפירנצה. האוכל הוא ישראלי עם נטייה לכיוון הצפון אפריקאי (יש קוסקוס). אני היתי מוותר על ה "פלטת רות" שבדרך כלל מציעים שם, והולך על מנה שלמה של חומוס או קוסקוס או משהו כזה – זה לא כאילו אנחנו לא מכירים את טעמי המטבח הישראלי. ודרך אגב – כן מדובר במטבח ישראלי, כולל הסלט והגבינה הלבנה. החומוס פה הוא בהחלט רמה מעל זה של Amon או החומוסיה המגעילה, אבל בוא נגיד שבארץ לא הייתי חוזר לכאן בשביל החומוס. מחירים בינוניים, וספרים של חב"ד אם מישהו ממש רוצה. באופן כללי נחמד.
(Via Farini 2a, ממש צמוד לבית הכנסת. טלפון: 055 2480888)

תם סדר פסח.

יפה. עד כאן החלק המסובך של מסעדות. זה לא שאף אחת מהם לא נמצאת במדריכים אחרים (רובן כן, למען האמת), וזה לא שאין עוד הרבה מסעדות טובות בפירנצה, אבל אני די יכול לערוב לכך שנכון לעכשיו מה שכתבתי הוא נכון. אבל!!! גרגרנות אינה מתחילה ומסתיימת בשלוש ארוחות ביום! לא ולא! יש הרבה מאוד מצבי ביניים שצריך לכסות. למזלכם אני נטול פחד לחלוטין, ואמשיך בעוז לתת מענה הולם לכל צורך גרגני.
רגע רגע רגע מר גוטמן. אולי אתה גמרת עם המסעדות, אבל המסעדות לא גמרו איתך… לא שכחת איזה משהו?
טוב, בסדר. נכון. פיצה. אז ככה: פירנצה היא לא ממש עיר לפיצה. זה לא שאי אפשר להשיג כאן פיצה, אבל להלן מה שקורה:
רוב האנשים נוסעים לאיטליה, ונהיים רעבים. הם אומרים "טוב, בואו נאכל איזו פיצה". הם רואים דוכן קרוב ונוח שבו יש מין מגש ענק, או אוסף מגשים ענקיים ובהם נחה לה הפיצה המובטחת. הם מצביעים על הפיצה הרצויה, משלמים, נוגסים, ומקבלים משהו כמו סול (החומר ההוא שעושים ממנו דברים בגן) טבול בדלי של שמן מעוטר בגבינה קרה. ואז הם חוזרים לארץ ואומרים "את האמת, הפיצה באיטליה בכלל לא משהו. דומינוס הרבה יותר טעים". וביחס למה שהם אכלו, הם צודקים. הם פשוט נפלו לאחת מהמלכודות הקלאסיות, המפורסמת בהם היא לעולם אל תסתבך במחלמת יבשה באסיה, אבל המפורסמת טיפה פחות היא לא להתעסק עם Pizza a taglio, או "פיצה על פי חתיכה", שזה מה שתיארתי עכשיו. הסיטואציה היחידה שבה ניתן לאכול את הזוועה הזאת היא או כשזה יוצא חם מהתנור (ואז זה די טעים, יש לציין), או כשנורא שיכורים (וגם אז זה די טעים, יש לציין).

פיצה טובה: בשביל פיצה טובה תצטרכו להסב לשולחן. אקסיומה. פיצה טובה עושים כי הזמנת, לא בבוקר. עוד אקסיומה. להלן מקומות לפיצה טובה:

Il Pizzaiuolo: המממ… פיצה…. כל כך טעים… פיצריה נאפוליטנית בפירנצה, בבעלותו של יווני, כמובן. ללא ספק הפיצה הטובה בעיר. בצק מושלם, עם crust שהוא בו"ז פריך ורח. המממ… מאוד מאוד מוצלח. למי שאוהב פירות ים על הפיצה שלו המלצתי החמה ללכת על פיצת ארבעת העונות, שכוללת פרשוטו, פטריות, קלאמרי וצדפות, אבל כל פיצה שטעמתי כאן הייתה מעולה. יש גם פסטות טובות. מחירים זולים-בינוניים. חובה להזמין מקום לערבים, במיוחד בסופי שבוע. המסעדה נמצאת על Via de Macci, ממש ליד צ'יבראו וOsteria de Macci, וכל מקום פנוי שעוד היה יכול להיות בה בדרך כלל נתפס על ידי פליטים שנמאס להם לחכות בתור למסעדות הנ"ל. (Via dei Macci 113r, טלפון 055241171(

בולדבינו: מהמסעדות ההומות בפירנצה, מאוד פופולארית עם תיירים, סטודנטים וגם מקומיים, ולא בכדי. מומלץ להזמין מקום לערב. מגוון מאוד רחב של מנות, אבל גם פיצות טובות. השם גורר מחיר. בשביל אוכל שהוא לא פיצה יש מקומות טובים יותר (Via San Giuseppe 22r, טל': 055241773)

עוד מתוק:

1. גלידות: לדעתי האישית העיר מחולקת בין שתי גלידריות. נקודה. זה לא ששאר הגלידריות בעיר לא טובות, אבל הם לא טובות כמו אילו. ולכן כשאני רוצה גלידה אני משתדל לעבור בהן.
האחת, Vivoli, היא מפורסמת בצורה מסוכנת, וגם קרובה לבית שלי בצורה מסוכנת. מספרים לי שבשיא עונת התיירות יש שם גם תורים של חצי שעה ויותר. אני לא הייתי עומד חצי שעה בתור בשביל גלידה, גם לו זאת של Vivoli. ההתמחות האמיתית שלהם היא גלידה על בסיס שמנת, כך שגם טעמי הפירות שלהם הם על בסיס שמנת.
טעמים מומלצים:
1.שום דבר בעולם כולו גם לא סדאם חוסיין לא מנצח את השוקולד-קפה שלהם. נקודה.
2.חוץ מטעם ה"פנטזיה" שלהם. אולי. זה מין משהו כזה… טעים כזה. עם דברים בפנים.
3.וביחד, כמובן, מדובר בשילוב מנצח. אם יש לכם סלידה עזה מפרות מסוכרים, אבל, וותרו על הפנטזיה. למרות שלדעתי גם ככה שווה לנסות. אם הייתי דבק בסלידת החצילים שלי לא הייתי אוכל סביח אצל עובד לעולם (והייתי רזה עכשיו באיזה חמש-עשרה קילו… הממ… אולי יש פה איזה לקח נסתר…)
4.וכדאי לבקש לשים קצת קצפת על זה. יש להם קצפת נהדרת.

(Via Isola delle Stinche 7r, טלפון 055 292334. איך מגיעים: הולכים על Borgo de Greci, הרחוב שמחבר בין הפלאציו ווקיו לסנט. קרוצ'ה, ומחפשים את החנות עם הפינוקיואים מעץ. בה פונים שמאלה, בהנחה שהפאלאציו לגבכם ומתחילים ללכת. ממשיכים עם הכביש גם כשהוא מתעקל, ובשלב מסוים הגלידריה תהיה משמאלכם. רבים התיירים האומללים שמסתובבים שעות ומנסים למצוא את זה. סגור בשני.)

אני לא ממש זוכר את השם של השניה, שתכונה להלן "הגלידריה הסיציליאנית". הסיציליאנים טוענים, יחד עם מחצית מעמי אירופה וערב, את הבעלות על המצאת הגלידה, ויש לי נטיה להאמין להם. ההתמחות פה היא בגלידות פירות ובגרניטה. אין מילים בכלל לתאר את ההפתעה כשאתה אוכל גלידת אגסים או תפוחים ומקבל לא רק את הטעם המדויק של הפרי, אלא גם את המרקם! מדהים! הגרניטה שלהם (ברד לפלצנים) היא… פורצת גבולות. פשוט ככה. לא ידעתי שאפשר לעשות דברים כאלה עם גרניטה. (ממש ליד האקדמיה. הולכים על הרחוב של האקדמיה, רק לכיוון הduomo, ותראו צליה שכתוב עליה "Ice cream").

עוד שלוש המלצות גלידה שלא יעזרו לכם בכלל:
לא טעמתי אבל חברים נשבעים בגלידריה שנפתחה מחדש עכשיו בשם per che no? או "למה לא?". אין לי מושג איך או איפה זה, אבל אם אתם פתאום רואים שלט שכתוב עליו "per che no?", אז אולי כדאי.

אם אתם באיזור של שוק סן-לורנצו ונורא בא לכם גלידה, אז יש שם גלידריה בשם
Antica Gelateria David, עם תמונה של דוד (שזה לא ממש אינדיקציה לכלום בפירנצה, יש לציין). נראה מקום מפלסטיק, אבל אחלה גלידה. טעם הנוטלה מומלץ בחום, כמו גם השוקולד הרגיל. (Via Sant'Antonino 28r, טלפון 055 218645)

וההמלצה שהכי לא תעזור לכם: מחוץ למרכז העיר, במקום שבו כף רגלו של תייר לא תדרוך לעולם, יש גלידריה מעולה. טעם האגוזים שלהם הוא אורגזמתי, פשוט אין מילה אחרת, והמחירים הרבה יותר זולים מאשר במרכז העיר (vivoli, דרך אגב, הם גנבים עם המחירים שלהם). כאן אכלתי בפעם הראשונה סנדוויץ' גלידה – מין לחמניה מתוקה כזאת שפשוט שמים בתוכה את הגלידה. טעים, אך מסוכן.

1. שוקולד חם: פירנצה ידועה משום מה בתעשיית השוקולד החם שלה. לצערכם, סיכוי רב שהגעתם לפירנצה בקיץ, ותרצו שוקו חם בערך באותה מידה שתחפצו בחוקן בריום. אבל אם בכל זאת קר בסביבה, או שאתם נהנים להזיע, אז אפשר להזמין ciocolata calda כמעט בכל בר בפירנצה, אבל הכי מומלץ הוא זה שבRivoire, על פיאצה דלה סניוריה (ליד האופיצי וה Pallazo Vecchio), שנראה כמו המלכודת תיירים הכי גדולה בעולם, and it is. בגלל זה צריך להזמין את השוקו חם בעמידה, ורצוי בלי קצפת. הטעם שלו עשיר בצורה בלתי רגילה – לא כל כך מתוק כמו עשיר. נהדר.

המקום השני, Vestri, נמצא גם הוא ליד Sketchy tunnel, מצד ימין לפני המנהרה אם באים מ Vivoli (Borgo Albizi 11r, טלפון 055 2340374) מדובר באחד השוקולייטירים היחידים בפירנצה, ויש שם שוקו חם שמטובל בפלפל חריף. משעשע. יש שם גם מבחר שוקולדים תוצרת עצמית מרשימים.

2. למכורים לשוקולד, בבית הקפה "המינגווי" יש עוגת שוקולד שמכילה שוקולד בשבע צורות שונות או משהו כזה, וגרמה ליותר מבחורה אחת להכנס לסצינות הארי וסאלי, לעליצותם הרבה של האיטלקים מסביב. אסור לעשן כי העשן פוגע בשוקולד. נשבע. (Piazza piattellina 9r, טלפון 055284781)

פשעים וארוחות קלות:

בוא נגיד שאין לכם כוח לשבת ולחגוג את המסורת הקולנירית האיטלקית, שלמרות מכובדותה האינסופית נוטה לגזול כמות נכבדת של זמן ויש יאמרו אפילו ממון. בקיצור – אתם רוצים לחטוף משהו,
And fuck slowfood. או לחילופין, נגיד שאתם מחוץ לשעות המקובלות לאוכל באיטליה, אבל עדיין רעבים. מה עושים?

3. בתי קפה:

בפירנצה לא חסרי בתי קפה, אבל הם בהחלט לא מהסוג הישראלי שאפשר לאכול בהם. רוב מה שמגישים ברוב בתי הקפה בפירנצה הם סנדביצ'ים ומאפים בדרגות טריות שונות. גם לא ממש מעודדים אותך לשבת, על ידי זה שגובים ממך פי שלוש בערך אם תעשה כך. אבל, ישנם כמה בתי קפה שבהם בהחלט אפשר לאכול טוב:

1.ארוחות קלות אפשר לתפוס ב-Cafe Les amis, ב-Via Porta-rosa. פתוח מ12-3 אחר הצהריים, ומגישים מגוון של פסטות ומאפים. השף, אנדראה, היה מורה שלי, והוא בחור מאוד נחמד. אם תראו אותו (שיער ארוך, מראה מעט אלפי), תמסרו ד"ש.

2.בית קפה נחמד נוסף הוא Caffe Megara, היושב בVia della Spada 11/13/15/17 (נשבע לכם! זה מה שכתוב בכרטיס שלהם!). קרוב מאוד לפיאצה דה לה רפובליקה, זה מקום נעים מאוד לשבת בו וסתם לשתות קפה, או לאכול ארוחה קלה. יש שפע של חנויות ספרים (בעיקר ספרי אומנות) בסביבה, אם בא לכם.

3.עוד מקום לארוחה קלה הוא Caffe Amerini, על Via della Vigna Nuova 63r – סלטים ענקיים, ואווירה די שיקית (הרחוב הוא אחד מרחובות המעצבים הגדולים בפירנצה, עם חנויות של ג'יורג'יו ארמני ושאר חבריו).

בפירנצה קיים גם מוסד ה Fiaschetterie. מדובר על מקומות שמכינים אוכל מראש, ומוכרים אותו לאכילה במקום וגם לחימום בבית (מקום שמתרכז בעיקר בחימום בבית נקרא Gastronomia או Rosticceria). מאחר וכל מה שעושים זה לחמם את האוכל במיקרו או בתנור, אפשר לאכול שם בכל שעות היממה. Fiaschetterie מומלצת ניתן למצוא ב Via de benci פינת Via de neri. ממש ליד Osteria de benci (אני מעריך שמדובר באותם בעלים).

עוד מקום לחטוף בו משהו קליל הוא המעדניה מול Vivoli. מדובר בהכלאה בין חנות מכולת למעדניה, שפתוחה עד די מאוחר וגם בימי ראשון (יתרון אדיר!). יש שתים-שלוש סוגי פסטה שמחוממים במיקרו בכלים חד פעמיים. לא נשמע כמו החוויה האיטלקית המושלמת, אבל מנה בריאה של פסטה טעימה תעלה לכם בסביבות ה2 יורו, בכל שעה. גם עושים שם סנדביצ'ים.

סנדביצ'ים: המלך הבלתי מוכתר של הסנדביצ'ים בפירנצה הוא Antico Noe, בתוך Sketchy tunnel (או בשמה הרשמי: Volta di san Piero) מול החומוסיה המגעילה. בשלוש יורו וקצת תקבלו סנדביץ' עם כל טוב הארץ, החל מרוסט-ביף וכלה בפרשוטואים למיניהם, ברי ומוצרלה וכו'. הכל בלחמניה טריה, וכל הסנדביץ' עובד טוסטיזציה קלה. הולך נהדר יחד עם כוס יין אדום פשוט. המקום היה חביב מאוד על סטודנטים אמריקאים ולכן היה תור משמעותי לפעמים א-לה עובד כשאני שהיתי שם, וכשכולם הלכו (בתחילת מאי) הורגשה הקלה משמעותית בגיזרה. שווה לחכות אם רעבים. החסרון של המקום שהוא נסגר בסביבות תשע בלילה.

המקום החביב עלי לסנדביצ'ים בפירנצה הוא Angie's Pub, הפאב השכונתי שלי. מגוון של כארבעים סוגי סנדביצ'ים שמוגשים על בגט חם, גם בשעות לא קונבנציונליות של הלילה. בין השאר יש סנדוויצ'ים עם בשר קנגרו. אם מתיאו, הבעלים שם (נמוך, רזה ודי קירח) נמצא שם, תמסרו ד"ש. הייתי לקוח מצטיין אצלו. גם ההמבורגרים שלהם טובים. עלי חביב במיוחד ההמבורגר עם הרוקט והפרמז'ן. (Via dei Neri 35r).

בVia dei Neri יש בתחילת הרחוב בצד ימין (כשבאים מכיוון הפאלאציו ווקיו) מין גאסטרונומיה-סנדביצי'אדה- Fiaschetterie שכזאת. גם ארוחות קלות, וגם סנדביצ'ים לפי הזמנה. מוצלח.

על Via dei Benci יש מזנון של אוכל מקסיקני, שנועד ללא ספק להרוות את צמאונם של הסטודנטים האמריקאים. היחס שלהם לזה הוא בערך כמו היחס שלי לחומוסיה המגעילה – זה בא לספק צורך, לאוו דווקא לענג. אכלתי פה כמה פעמים, וזה נחמד, אם כי עושה דברים… מעניינים לקיבה. פתוח גם עד די מאוחר.

לארוחה קלה עם קלאסה המקום המושלם הוא Enoteca Boldevino – Enoteca זה מילה טיפה רב-משמעית באיטלקית, שמשמעותה בעיקרון חנות יין, אבל לפעמים חנות היין מרחיבה את זה לבר יין. Enoteca Boldevino היא דוגמא נהדרת לזה. מבחר יינות מרשים, אם כי חבל שאין יותר יינות לפי הכוס. האוכל נע על ציר הסלטים-קרפצ'יו-קרוסטינים (או כפי שמישהו עשוי למלמל "אוכל של כוסיות")) ומתוחזק בכשמונה מנות יומיות, שבדרך כלל יכללו לפחות לזניה אחת (לא תמיד עם בשר! אכלתי כאן לזניה טעימה נורא עם קרם ערמונים, למשל), ולפעמים גם יציאות כמו קוסקוס (לא רע). המקום עצמו מעוצב כדי לשדר נוחות וכיף נורא לשבת בו, ולו רק כדי לשתות כוס יין (חלק מהמדריך הזה נכתב שם, למען האמת). הבעלים במשותף היא דנית בשם רבקה (Rebecca, לא ריבקה, דבילים). ובתקופתי הצוות כלל את אחת הבחורות היפות ביותר שראיתי בפירנצה (שהייתה גם סקנדינבית כלשהי). מוכרים שם גם יין כמו בחנות, עם המלצות ששווה להתייחס אליהם. חביב מאוד על בנות הקורס שלי. (Via San Giuseppe 18r, טלפון 0552347220).

ולעומת זאת, למשהו מהיר ונטול קלאסה לחלוטין, מסתובבות בעיר כמה וכמה עגלות שמוכרות Trippa. טריפה, או קישקעס בעברית, זה מעי וקיבת חזיר, שנמכרים לאחר שבושלו במים לא מעט זמן, ומוגשים על לחמניה. לא רע, את האמת. לא לאכול מזה שבשוק סן לורנצו, אבל. מקומות מומלצים כן: ליד משרדי האמריקן אקספרס (ברחוב דאנטה), ליד כנסיית סן-אמברוג'יה, וברחוב Via Masso Finguerra, מול הקולנוע בערך.

ובתואר החטיף האולטימטיבי, ויותר מכך – אוכל השכרות האולטימטיבי: שווארמה!! כן, כן! אין כמו לפה מהבילה בשלוש בלילה כשאתה מתנדנד ברחוב! גם אניני הטעם הגדולים ביותר נופלים למלכודת השווארמה הטעימה! אז מה אם אנחנו באיטליה?! למקום קוראים Mavi, ואת האמת, מדובר בשווארמה באמת לא רעה. הם קוראים לזה "Doner Kebab", אבל לי זה עדיין נראה כמו שווארמה, מלבד העובדה שבמקום חומוס וטחינה הם שמים בזה יוגורט (המקום הוא מקום טורקי), ושהפיתה היא לא ממש פיתה – נטולת בשר לחלוטין. חבר ישראלי שאכל שם טען שזה טעים אבל לא שווארמה, וזה בעיקר בגלל שסוגי הבשר שם הם בקר (שכמעט אין בשווארמות בישראל) או הודו מעורב עם עוף (כאשר בדרך כלל זה הודו סולו). בכל מקרה, מומלץ. על Via de Benci, בין Lochness לVia dei Neri. פתוח כל יום עד שש בבוקר. (Via de Benci 15r)

איפה לא?
לא לא לא לא לא בשום פנים ואופן לא אוכלים אצל איש הסנדביצ'ים הרשע! איש הסנדביצ'ים הרשע גר בסוף Via dei Neri, בצד של הPalazzo Vecchio, ממש בפינה ליד השביל שמוביל אל הארמון. הוא רשע מאוד ואסור לאכול אצלו. זה האיש שסרב למכור לי דיאט קולה תוך שהוא עושה קולות של סנוב אוכל לכיווני. I will not have somone oversnub me. שישרף. רק שיירשם, ואני לא מתבייש להגיד את זה: אני מת על דיאט קולה.

שעת לילה מאוחרת:

אני לא איש בילויים גדול, ובאופן כללי לא יצאתי הרבה (שקר גס). טוב, יצאתי הרבה אבל בעיקר למקומות הקבועים שלי. אני לא אתן המלצות לפאבים וכו' מלבד Angies Pub (אחלה מקום), וה Mayday club על via dante – מקום מדהים, שילוב בין lounge להזיה. מזכיר קצת את "נחמה" ביפו, למי שזוכר, אבל יותר מגניב. להגיע לשם מסטול זו חוויה מטורפת, או כך מספרים לי. השירותים שווים ביקור.

אבל לפני הלילה המאוחרת, צריך לזכור מוסד חשוב בתרבות הלילה האיטלקית: Aperitivo!
האפריטיבו, הוא הגירסה האיטלקית לhappy hour האמריקאי, רק שמלבד המשקאות המוזלים, מגישים אוכל חינם! האוכל נע בין כמה בייגלעך ואולי מקלות גזר למזנון עם כמה וכמה סוגי פסטות וכו'. האפריטיבו מתחיל בדרך כלל בסביבות חמש-שש ונגמר בסביבות שמונה-תשע.

שני האפריטיבואים הטובים בעיר:
Café Mambo: וואו איזה אפריטיבו! לפחות חמש סוגי פסטה, עם עוד כמה סלטי פסטה, פיצות קטנות וסנדביצ'ונים, וגם המקום עצמו די מגניב, והמשקאות לא כל כך יקרים! בהחלט האפריטיבו המנצח. על Via Verdi, קצת אחרי גיבלינה.

סגנית ראשונה: Café la Tore – לא ברור מה השטיק של המקום הזה, אבל נדמה שהוא מנסה להיות ספרדי, ולכן הוא מגיש פאיאה לאפריטיבו. נכון, ראיתי פאיאות עמוסות יותר בפירות ים, אבל לא כאלה שמחולקות בחינם, יחד עם עוד כמה סוגי סלטים וסנדביצ'ונים. למרות שהאפריטיבו של קפה ממבו עשיר יותר, זה של לה טורה הוא האהוב עלי. יש פה גם Sunday brunch בימי ראשון שאמור להיות הטוב בעיר. מצד שני, נראה לכם שאני אחצה את הנהר (לה טורה נימצא אולטרארנו, או בצד השני של הנהר בשפת העברים, בדרך לפיאצה מיכלאנג'לו, ליד מגדל חום גדול. אולי מכאן מגיע השם tore…) ביום ראשון בבוקר כדי שיגישו לי אורחת בוקר? כל הקטע של Sunday brunch הוא עצלנות, לא מסע כומתה! בכלל, הקטע הספרדי קצת תמוה, מאחר והמקום מעוצב כדיינר אמריקאי ויש בו את הבוהריים המדובר… עדיין אפריטיבו מצטיין.(Lungarno Cellini 65r, טלפון 055 680643)

סתם אחד נחמד: Zoe – גם נמצא בצד השני של הארנו, מאחורי כיכר קטנה עם דשא. מקום מאוד אופנתי שמתמלא מהר מאוד, כך שהאוכל נגמר מהר מאוד. שווה להגיע מוקדם, או פשוט להמשיך לLa Tore.
(Via Dei Renai 13r, טלפון 055 243111)

מדריך הקנית המזורז:

בוא נגיד שיש לכם דירה, או מטבח, ואתם רוצים לבשל בפירנצה, או רוצים להביא דברים הביתה: מה קונים ואיפה?

אז נתחיל באיפה: יש שני שווקי מזון עיקריים בעיר, האחד השוק המרכזי (Mercato Centrale) שנמצא באיזור סן לורנצו (שם יש את שוק המזכרות הגדול, למי שמרגיש צורך) והשני הוא השוק באיזור סן אמברוג'יה. הראשון הוא שוק מקורה כולו, וגדול משמעותית יותר. הוא מכיל שתי קומות – התחתית מוקדשת לבשר, דגים וגבינות, והעליונה לירקות ופירות. מדובר בשוק מאוד מאוד מרשים, שחוויה להסתובב בו. אם יש לכם רגישות לחיות מתות אולי כדאי שתדלגו על הקומה הראשונה. לדעתי הבשר פה הוא באיכות יוצאת מן הכלל, וזול מאוד. שווה במיוחד לציון היא Baroni, חנות הגבינות המטורפת, שבה יש מבחר של כמאתיים סוגי גבינות. השוק משרת באמת את אנשי פירנצה, אבל מודע גם לתפקידו כאטרקציית תיירים, ולכן לא חסרות חנויות שמנסות למכור שמני זית במחירים מופקעים, או כל מני פסטות בצורות (האהובה עלי היא הפסטה בצורת אברי מין) שאמורות להיות, לפי התווית שלהן "מסורת טוסקאנית עתיקה". בסדר. להזהר.

שוק סן אמברוג'יה הוא קטן יותר, והחלק של הירקות נמצא בחוץ. אני מת על השוק הזה, גם כי הוא קרוב יותר לבית (לכו על Via de Macci על הסוף ותראו אותו מצד ימין – ממש ליד צ'יבראו), וגם כי לדעתי האיכות של הירקות כאן יותר טובה. בשוק המרכזי לא נותנים למשש את הסחורה, אבל פה זה לפעמים מקובל. במבנה המקורה יש את הקצביות הרגילות וכו', ויש גם חנות אחת, שאין לי מושג למה, אבל היא מוכרת את המוצרלה הכי טעימה שאכלתי בחיי. (נמצאת בצד ימין של השוק, for lack of better words. אני עצמי לא סגור על איפה היא – זה קרה במקרה, נשבע).

הבעיה עם שני השווקים האלה היא שהם נסגרים בשתים בצהריים ולא פתוחים בימי ראשון. למזלכם פירנצה פזורה בחנויות מכולת, חלבניות (lateria) קצביות וחנויות ירקות. אין לי המלצות ספציפיות, מלבד להשוות מחירים. אין ממש הרבה גידולי חממות באיטליה, ולפעמים המחירים של ירקות כשהם לא בעונה הם טיפה גבוהים.

בנוסף לכך, יש באיטליה שלוש רשתות גדולות של סופרמרקטים – Standa, Coop ו Asilunga. האחרונה אמורה להיות אגדית במה שאפשר לקנות שם, אבל לצערי כל מה שיצא לי הוא לבקר ב Standa הדלוח ליד ביתי, שמעבר להיותו דלוח הוא גם סניף האופל המקומי, מאחר והרשת כולה היא בבעלותו של ברלוסקוני, ראש הממשלה הרשע. זה מרשים שאפשר לקנות פירות ים בסופרמרקט, אבל מעבר לזה הוא באמת לא משהו. פתוח עד מאוחר, אבל, וגם בימי ראשון, למרות שבימי ראשון יש תורים גדולים, (אתם לא היחידים שנזכרתם מאוחר). ניתן לפתור את הבעיה על ידי זה שהולכים למכולת מול vivoli (ע"ע), ואם רוצים ירקות ופירות ביום ראשון יש חנות קטנה על Via Verdi (כשאתם על המזרקה של S. Croce עם הפנים לכנסיה, אז זה שמאלה. ימינה זה Via dei Benci).

לגבי ה"מה", קצת קשה להגיד, הרי כל אחד וטעמו. אחת הבעיות המרכזיות היא כשבאים לאיטליה ומגלים מליון ושש סוגים של גבינות בשרים וירקות שאף פעם לא ראיתם. סיבוב קניות ממוצע שלי כלל את הדברים הבאים:

מוצרלה – יש שני סוגים, מחלב בופלה (יקר) ומחלב פרה (פחות יקר). מוצרלה טובה מאוד כשהיא טריה, אז אם אתם הולכים לקניות כל יום עדיף לקנות חבילות קטנות. אני הייתי גומר בכיף חבילת מוצרלה ביום, אבל אז השמנתי כל כך שלא יכולתי לצאת דרך הדלת. ואז רזיתי, כמובן. אחרי שפותחים בבית צריך לשמור את מה שנשאר במים.

פקורינו – המממ… פקורינו… ההית או שחלמנו חלום. אחד הדברים שהכי מבעיתים אותי בלעזוב את איטליה הוא העדר הפקורינו המסתמן. מדובר בגבינת כבשים חצי קשה (אני חושב שהיא חצי קשה – נו, כמו כל גבינה צהובה). יש מליון סוגים, אבל הם מתחלקים בגדול לטריה (fresco) או מיושנת (vecchio). אני אישית מת על הטריה. בברוני בשוק המרכזי מוכרים פקורינו טרייה עם כמהין. כשטעמנו את זה בפעם הראשונה ממש חטפתי שוק מכמה שזה טעים. וחזק.

פרמז'יאנו – זה פחות לסיבובי קניות יומיומיים, אלא יותר פעם בחודש שכזה. הפרמז'ן מגיעה בדרגות יישון שונות, ובאופן כללי ככל שהיא יותר ישנה כך טעמה עז יותר (והיא יקרה יותר). אני בדרך כלל הולך על גבינה מיושנת שנה-שנתיים. יותר מזה זה חזק מדי בשבילי.

פרשוטו – הוא נקניק חזיר, בערך הפסטרמה של האיטלקים. יש שלוש סוגים עיקריים: קרודו (crudo), או "נא", הוא לא באמת נא, אלא ממולח ומיובש בתהליך ארוך מאוד, Cotto, מבושל וורדרד יותר (נראה כמו שינקין), וArosto, שזה אפוי, שלדעתי הוא הכי פחות מוצלח. אני בדרך כלל בוחר בקרודו או במבושל, כשהראשון בדרך כלל קשה יותר. שניהם טעימים. הפרשוטו הטוב ביותר מגיע מפארמה, שבמחוז אמיליה-רומאנו. יש גם של חזיר בר, אבל לא טעמתי.

סלאמי – מליון סוגים, מוצלח מאוד כאן. צריך להזהר מהסלמים הקטנים (כאלה שלא קונים במשקל, אלא רק את כל הנקניק) כי יש להם נטייה להיות מאוד מאוד יקרים ולהגמר מאוד מהר בביתי.

קבאנוסים – דווקא לא ראיתי כאן הרבה, מלבד אלה שעשויום מחזיר בר (Chinghale), שהם… סיביים אך עזי טעם (באמת!), ואני אוהב להשתמש בהם דווקא בבישול. בשוק סן אמברוג'יה בחוץ יש דוכן שמוכר אותם תוצרת בית. טעים.

לחם – ראה ערך "מאפיות"

ירקות:
יש פה המון סוגי עגבניות. חלקן מאוד מוזרות לנו הישראלים, שרגילים לראות בעיקר את המוטציות הסופרמרקטיות. העגבניות שנראות כמו דלעת קטנה נקראות "פיורנטינות" והם מתוקות מאוד, ומתאימות לסלט ולקפרזה. העגבניות המוארכות יותר נקראות "סן מרצנו", והן טיפה יותר יקרות, אבל נהדרות. נחשבות מהעגבניות הטובות בעולם, ואי אפשר ממש להשיג אותם בחורף. בגלל זה קיים קונספט ה "פילטי", שזה עגבניות מקולפות משומרות. מצוין לבישול.
לעומת זאת, כבר ארבעה חודשים לא אכלתי מלפפון. אין לי מושג איך אומרים את זה באיטלקית, ולא ראיתי פה משהו שנראה כמו מלפפון (או שראיתי, ובסוף הסתבר שזה בעצם קישוא). ירק ששווה להסתכל עליו הוא הארטישוק (carcofi). הם מאוד שונים מאלה הישראלים, קטנים יותר, סגולים יותר ונראים כמו פרחים.
והעיקר – לא לפחד כלל. רק בגלל שזה נראה כאילו זה גודל מתחת לפני הים או בפלנטה אחרת לא אומר שזה יתקוף אותכם בלילה. זה רק מעלה את הסבירות.

דברים להביא לארץ:

שמן זית: אף אדם שפוי באיטליה לא משלם יותר מעשר יורו לבקבוק שמן זית. גם לא אם הוא נמסק על ידי האפיפיור. אל תתנו למישהו לשכנע אותכם אחרת. שווה גם להביא בקבוקון קטן של שמן כמהין, שהוא בדרך כלל מרוכז מאוד בטעמו הכמהיני, למי שאוהב, כמובן. יש המון סוגים של שמן זית, ובינתיים הטוסקאני הוא מהאהובים עלי. שמן הזית הטוב ביותר שטעמתי בחיי היה באיזה מקום נידח בקיאנטי שאין לי שום מושג איך להגיע אליו שוב. אבל הוא היה מדהים.

פטריות: פטריות פורצ'יני מיובשות יש גם בארץ, אם אתם רוצים, אבל ממרחי כמהין יש פחות. שווה.

חומץ: כאן אנחנו נכנסים לבעיה. חומץ בלסמי ממודנה הוא אחד הדברים הכי טעימים, והכי מפתיעים בטעמם כשפוגשים אותם בפעם הראשונה, שאפשר לקנות. הבעיה היא שבקבוק בגודל של קסט דיו קטנה, של חומץ שיושן 12 שנה (הכי בסיסי. יש גם כאלה של עשרים, חמישים וכו') יעלה לכם בסביבות ה50 יורו. וכמובן שלא תשימו אותו באופן חופשי בסלט אחר כך. לדעתי שווה לחזור מאיטליה עם בקבוק כזה, אבל.

יין ואלכוהול: אני בכלל לא מתחיל להכנס ליין כאן. בוא רק נאמר שיינות איטלקיים זה יותר מקיאנטי. לגבי אלכוהול, אני הייתי מביא הביתה בקבוק של אמארו (האהוב עלי זה זה ממונטנגרו), הדיג'סטיף המדובר. או גראפה, אם חסר לכם נפט.

מתוקים וקינוחים: באצ'י, אם רוצים, אבל הקינוח הטוסקאני האולטימטיבי, שאני יודע שלא נשמע משהו אבל הוא פשוט טעים, הם ביסקוטי תבולים בVinsanto, שהוא יין קינוח טוסקאני. השילוב הזה, משום מה, מנצח.

מכשירים: איטליה היא ללא ספק המקום הנכון לקנות מכונת פסטה, אם נראה לכם שתשתמשו בה, כמובן. בשלושים יורו אפשר לקנות מכונה ידנית בהחלט סבירה. מכונה כזאת תעלה יותר לכיוון המאה ומשהו דולר בארה"ב. אם אתם ממש רוצים לקנות סכינים חנות הסכינים החביבה עלי היא
A. Bianda Coltelleria, שטוענים להיות בעסק למעלה ממאה שנה. שרות לבבי ודובר אנגלית רהוטה, ומבחר סכינים מרשים למדי (Via della Vigna Nuova 86r)

זהו. את האמת, שכמובן שאני לא מספר לכם את הכל. גם כי אי אפשר, וגם כי אני רוצה איזשהו ייתרון כשאני מארח מישהו פה, אחרת זה יראה כאילו אני קורא את הכל מהספר (ותודה לעידו ברייט, שעלה על זה שמישהו אחר קורא הכל מהספר). שתי נקודות חשובות לסיום: הראשונה, כמובן שאני עומד לרשותכם ותכתבו ותשאלו אם אתם רוצים לדעת עוד. השניה, וזו החשובה באמת – אם אוכל חשוב לכם, כדאי לתכנן מראש. אין דבר יותר מעצבן מאשר להתרוצץ שעה ולחפש את המסעדה כשחם וכולם רעבים. זה קרה לי מספיק פעמים, וזה לא נעים, כי בדרך כלל בשלב מסוים גם נהיים מאוד רעבים, ואז עצבניים יותר, וכשחם ו… טוב, הבנתם. המסעדות שהמלצתי עליהן הן טובות, אבל אני לא חושב שהן שוות עצבים. אם אתם יודעים איפה תהיו בצהריים או בערב, אולי כדאי שתעשו איזה סיור מקדים כדי לראות איפה אוכלים. סתם הצעה.

11 מחשבות על “מדריך גוטמן לגרגרן בפירנצה

  1. שאול הגיב:

    הי אשמח אם תוכל לשלוח לי מייל עם הפרטים שלך כדי שאוכל לצור איתך קשר, נראה לי שיכול להיות מעניין

    תודה

    שאול

  2. איזה תיאור מפורט. ממש תודה! חבל שבטיול קודם שלי לפירנצה לא פגשתי את הכתבה הזאת ולצערי לא מצאנו איזה מסעדה מיוחדת בפירנצה. מקווה שהפעם בעזרת הכתבה נוכל להפוך את הטיול לפירנצה למיוחד גם מבחינת האוכל.

  3. אפרת הגיב:

    תודה רבה על כתבה מעניינת, מעמיקה ומפורטת. האם יצא לך להגיע מאז כתיבתה לפירנצה? האם ישנם מקומות עדכניים שכדאי לדעתך להגיע אליהם? במיוחד אם ישנם מקומות מומלצים (מסעדות, שווקים, חנויות) ממזרח לאזור מרכז העיר (בין הכביש הראשי SS67 לבין תחנת הרכבת Stazione Firenze Campo di Marte – שם נגור כחודש ביוני)?

    • היי אפרת,
      הייתי בפירנצה שוב לפני כשש שנים, ורוב ההמלצות עדיין תקפות. לא מכיר את האיזור בו תגורו, אבל האינטרנט מלא בכל כך הרבה משאבים היום…

  4. איריס הגיב:

    גוטמן, הצלחת להצחיק אותנו בבלוג המעניין שכתבת לפני ככ הרבה שנים! קראנו בשקיקה וקיבלנו אינפורמציה מעניינת, לקראת נסיעה לאיטליה ובה נבלה יממה בפירנצה. לא כ"כ הצלחנו להבין לאיזה מסעדה כדאי ללכת כי יש ככ הרבה אבל נהנינו לקרוא אותך!!! כל טוב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s